מ"ג במדבר כב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְעַן אֵיתַא כְעַן לוּט לִי יָת עַמָּא הָדֵין אֲרֵי תַּקִּיף הוּא מִנִּי מָאִם אִכּוֹל לְאָגָחָא בֵיהּ קְרָב וַאֲתָרְכִנֵּיהּ מִן אַרְעָא אֲרֵי יָדַעְנָא יָת דִּתְבָּרֵיךְ מְבָרַךְ וְדִתְלוּט לִיט׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְדוּן אִיתָא בְּבָעוּ לוֹט בְּגִינִי יַת עַמָא הָדֵין אֲרוּם תַּקִיף הוּא מִנִי לְוַואי אֵיכוֹל לְאַזְעוֹרֵיהּ וְאִתְרְכִינֵיהּ מִן אַרְעָא אֲרוּם יַדְעִית יַת דִי תְבוֹרָךְ מְבוֹרָךְ וְדִי תְלוֹט לִיט יֵילוּט:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכה בו" - אני ועמי נכה בהם ד"א לשון משנה הוא (במד"ר) מנכה לו מן הדמים לחסר מהם מעט

"כי ידעתי וגו'" - ע"י מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב

<< · מ"ג במדבר · כב · ו · >>