ביאור:שלושה חלקי השליחות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!

השיעור מתוך האש

[שמות ג טז-כב]

לאחר שמשה קיבל תשובה לשאלות שלו ונרגע, המשיך ה' בהרצאה שהפסיק בפסוק י, וציווה את משה שלושה דברים:

  1. לדבר אל זקני ישראל (16 - 17): " "לך ואספת את זקני ישראל, ואמרת אליהם: ה’ א-להי אבותיכם נראה אלי, אלוהי אברהם יצחק ויעקוב, לאמור:'פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים, ואומר: אעלה אתכם מעוני מצרים אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיווי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש'." " '
  2. לדבר אל פרעה (18 - 20): " "ושמעו לקולך, ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים, ואמרתם אליו: 'ה’ א-להי העבריים נקרה עלינו, ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר ונזבחה לה’ אלוהינו.' ואני ידעתי, כי לא ייתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה. ושלחתי את ידי, והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו, ואחרי כן ישלח אתכם." "
  3. לדבר אל בנות ישראל (21 - 22): " "ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים, והיה כי תלכון לא תלכו ריקם. ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות; ושמתם על בניכם ועל בנותיכם, וניצלתם את מצרים" " [להסבר דמיוני של הציווי הזה ע' במאמר "שמלות" ].

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בהתחלה בלבד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-02-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-03-1622