קטגוריה:בראשית כו א
ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֤י רָעָב֙ בָּ/אָ֔רֶץ מִ/לְּ/בַד֙ הָ/רָעָ֣ב הָ/רִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּ/ימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַ/יֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָ/ה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וַהֲוָה כַפְנָא בְּאַרְעָא בָּר מִכַּפְנָא קַדְמָאָה דַּהֲוָה בְּיוֹמֵי אַבְרָהָם וַאֲזַל יִצְחָק לְוָת אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִּפְלִשְׁתָּאֵי לִגְרָר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה כַּפְנָא תַקִיף בְּאַרְעָא דִכְנָעַן בַּר מִכַּפְנָא קַדְמָאָה דַהֲוָה בְּיוֹמוֹי דְאַבְרָהָם וַאֲזַל יִצְחָק לְוַת אֲבִימֶלֶךְ מַלְכָּא דִפְלִישְׁתָּאֵי לִגְרָר: |
רמב"ן (כל הפרק)
"מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" - אולי לא היה רעב בעולם עד ימי אברהם (פרקי דר"א כו) ועל כן ימנה הכתוב ממנו כי מה צורך להזכיר זה והנכון בעיני כי זה להגיד כי היו זוכרים אותו הרעב הראשון ומספרים עליו שבעבורו ירד אברהם למצרים ושם עשה לו השם כבוד גדול ולכן היה יצחק חפץ ללכת בדרך אבותיו לירד שם עד שנאמר לו אל תרד מצרימה וטעם המניעה אמרו רבותינו (ב"ר סד ג) אתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדי לך ולדעתי נכלל עוד בענין רמיזה בעתיד כי גלות אברהם אל מצרים מפני הרעב רמז שיגלו בניו שם ולכתו אל אבימלך לא היה גלות כי שם היה יושב ברצונו אבל ירידתו של יצחק שם מפני הרעב ירמוז לגלות כי גלה ממקומו בעל כרחו והלך אל ארץ אחרת והנה היה גלותו ממקומו אל ארץ פלשתים שהיא ארץ מגורי אביו וירמוז לגלות בבל שהוא מקום מגורי אבותם שהיו באור כשדים ודע כי הגלות הנזכר ירמוז למעשה יצחק כאשר לא לקחו אשתו ולא היה לו שם רק הגלות והפחד ומתחילה אמר הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ולימים חזר בו ואמר לך מעמנו ואחרי כן חזרו אליו בברית וכן גלות בבל גלו שם מפני זלעפות רעב ומעת היותם שם לא עבדום ולא ענו אותם אבל היו גדוליהם שרים במלכות ואחרי כן אמרו מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל (עזרא א ג) והזהירו עליהם שרי עבר הנהר והפחות ואחרי כן בטלו הבנין והות בטלא עד זמן ועידן אחרי כן חזרו ונתנו רשות בבנין והזהירו ואמרו די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי (שם ו י)
"אל אבימלך מלך פלשתים" - לא נודע אם הוא אבימלך אשר היה בימי אברהם או שכל מלך פלשתים בעת ההיא יקרא כן כי גם בימי דוד יקרא אבימלך ודעת אונקלוס שהיה בנו וטעם וילך יצחק אל אבימלך כי היה בדעתו לרדת מצרימה והלך אל אבימלך בעל ברית אביו אולי ייטיב עמו בימי הבצורת ולא יצטרך לירד למצרים והנה אבימלך מפני בריתו של אברהם לא נגע בו ולא בביתו כלל אבל אנשי המקום המה בקשו ממנו דרך שאלה על אשתו והוא אמר אחותי היא ואף על פי כן לא נגע בה המלך ולא איש מאנשיו כי היו נזכרים בענין אברהם ולכך אמר כמעט שכב "אחד העם" יאמר אני לא נגעתי בה ונשמרתי ממנה אבל קרוב היה שיכשל בה אחד מאנשי הארץ והיית מביא עלינו אשם כאשר היה עלינו חטא בענין אביךמלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(א – ד) מז"ש מלבד הרעב הראשון, ולמה הזהירו מרדת מצרים ולא הזהיר כן לאברהם, ולמה כפל שכן בארץ גור בארץ, והזכיר שני פעמים מתנת הארץ:
(א) "ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון". הנה מה שאברהם הוצרך לצאת למצרים מפני הרעב ולא הפליא ה' חסדו עמדו כמו שעשה ליצחק, יש בזה כמה טעמים. א] שזה היה מן הנסיונות שנתנסה אברהם כמ"ש חז"ל, כי יען שאברהם הכיר את בוראו ע"י ההתפלספות והחקירה, וה' רצה שיאמין בו אמונה שלמה הבלתי נתלית במחקר רק להמשך אחר רצונו בכל אופן, וע"כ נסהו בעשרה נסיונות לבחנו אם יהרהר אחר מדותיו, וירידתו למצרים היה א' מן הנסיונות, אבל יצחק שכבר היתה אמונתו חזקה ע"י הקבלה שקבל מאביו לא הוצרך לנסיונות אלה, ויען שהרעב שהיה בימי אברהם היה תכליתו לנסות את אברהם, והרעב שהיה בימי יצחק היה תכליתו להפליא עם יצחק בהשגחה פרטית ולחיותו ברעב אומר, מלבד הרעב הראשון, זאת שנית שאברהם בעת שירד למצרים לא היה מוכן עדיין לנסים גלוים שימצא ברכה בשדותיו בעת רעב, וזה בין מצדו בין מצד הארץ, אם מצדו באשר לא נתנסה עדיין, ולא הגיע עדיין למדרגה זו שיעשה לו נסים גלוים וההשגחה עליו היתה מעוטפת אז בנסים נסתרים, וע"כ הוצרך לצאת למצרים, כי לא הגיע למדרגה זו עד אחר שכרת עמו הברית ונשבע לו בברית בין הבתרים ובעת המילה, ואם מצד הארץ כי בעת שיצא אברהם למצרים עדן לא נתנה הארץ אליו, רק שה' הבטיח לו שיתננה לזרעו ולא חל עליה עדיין קדושת הארץ שתהיה תחת ההשגחה הפרטיית, רק אחרי שובו ממצרים ונפרד לוט מאתו א"ל ה' קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, שאז קנה את א"י בחזקה כמ"ש חז"ל בב"ב, והבדל גדול יש בין א"י המתנהגת בהשגחה פרטית שאז הרעב הוא השגחיי ולא יכלול את הצדיקים שעליהם תופיע ההשגחה לתת להם טרף חוקם, אבל הרעב שיהיה בח"ל או קודם שנתקדשה א"י להשגחת ה' שהוא הרעב הטבעי, הוא כולל גם את הצדיק, וע"כ אברהם הוצרך לצאת למצרים כי היה הרעב כפי דרכי הטבע, לא כן בימי יצחק שהיתה ההשגחה מיוחדת על יצחק ועל הארץ נתברך יצחק בעת הרעב, וכ"ז נכלל במ"ש מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם. והנה מה שיצא אברהם מפני הרעב ומ"ש חז"ל רעב בעיר פזר רגליך ואמרו מאן דביש ליה בהאי מתא אזיל למתא אחריתא, אעפ"י שכתוב כי לא לאדם דרכו, נשאל ע"ז הרשב"א בתשובה והשיב שזה מפני שני דברים. א] שיוכל להיות שמזל המקום גורם, ר"ל שנגזר הרעב על כלל המקום, ובעוד האיש הפרטי במקום נכלל בגזרת המקום, וכשיוצא אל מקום אחד יצא מכלל הגזרה. ב] שיוכל להיות שאף שהיתה הגזרה עליו היה כדי שיוכרח לצאת כי נתחייב גלות וטלטול ובצאתו מבטל את הגזרה, עפ"י הדברים האלה יספר כי יצחק הלך אל אבימלך והעתיק ממקומו לבקש ארץ שאין שם רעב, ובאשר הרעב היה גם בארץ פלשתים, היה בדעתו ללכת למצרים כמו שעשה אביו:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויהי רעב בארץ. כתיב: "יודע ה' ימי תמימים", [זה יצחק]. "ונחלתם לעולם תהיה", גור בארץ הזאת. "לא יבושו בעת רעה", ברעתו של אבימלך. "ובימי רעבון ישבעו", ויהי רעב בארץ. "לא ירעיב ה' נפש צדיק", זה יצחק, גור בארץ הזאת; "והות רשעים יהדוף", זה אבימלך. עשרה מיני רעבון וכו' (כדכתוב ברמז מ"ו):
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו א.
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם
"מִלְּבַד" - חוץ מ-, בנוסף ל-.
בתקופת אברהם היה רעב, ככתוב: "ויְַהִי רָעָב בָּאָרֶץ; ויֵַּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגורּ שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית יב י). הרעב הזה היה בכל ארץ כנען, ולכן אברהם ירד מצרימה. קשה להאמין שהרעב היה כל כך כבד שכל אנשי כנען עזבו, אך אברהם סבל מאוד, הן משום שהוא רק הגיע לכנען ועדיין לא חפר הרבה בארות או אגר אוכל, והן משום שהוא התגורר בנגב הצחיח (ביאור:בראשית יב ט), ולכן הוא החליט לרדת למצרים לתקופה קצרה.
מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן
המשפט כאילו אומר: 'בתקופת אברהם היה רעב כבד בכנען, ומאז לא היה רעב עד הרעב הזה בימי יצחק'. אולם הרעב הזה לא היה בכל הארץ, אלא בעיקר בנגב, וזאת משום שלא נאמר שכל אנשי כנען ירדו למצרים או באו לגרר כדי לקנות אוכל, ומשום שגם אנשי גרר עצמם לא סבלו מרעב והרשו לזרים לבוא לעירם.
ייתכן שיצחק חיכה לרעב קל כדי לצאת מהנגב ולעבור למקום נוח יותר. אלוהים הסכים שהרעב הנוכחי מספיק כבד כדי לצאת מהנגב, אך לא מספיק כבד כדי לעזוב את כנען. ניתן להבין שכך יצחק חשב מכיוון שמיד לאחר הרעב יצחק לא חזר לגור בנגב.
מקובל שיצחק ורבקה ירדו לגרר אחרי מות אברהם. אברהם היה בין 175 במותו, יצחק בן 75, ועשו ויעקב בני 15.
ייתכן שהסיפור הזה אירע לפני הולדת יעקב ועשו מכיוון שבלתי-אפשרי שיצחק יטען שרבקה היא אחותו הבתולה כאשר יש לה שני בנים אחרי שהיא לא נכנסה להריון 20 שנה לאחר חתונתה. ילדיו של יצחק נולדו כאשר אברהם היה כבן 160 שנה, ולכן אברהם היה בחיים כאשר יצחק הלך לגרר, למרות שלא מסופר אם אברהם הלך עם יצחק או שהוא נפרד ממנו. לפי התנהגותו של אבימלך כלפי יצחק ניתן לחשוב שאברהם לא נמצא עם יצחק או שאברהם לא מתפקד יותר.
ייתכן שכשם ששרי נרפאה בגרר ביחד עם כל הנשים בבית אבימלך לאחר שאברהם התפלל למענם (ביאור:בראשית כ יז) וילדה את יצחק, כך גם רבקה נרפאה בגרר לאחר שיצחק התפלל למענה (ביאור:בראשית כה כא).
רכושו של יצחק היה מקנה והבארות שאברהם ויצחק חפרו בנגב. לא נאמר שליצחק היו שדות תבואה לפני שהוא הגיע לגרר. ליצחק המתגורר בנגב, המשמעות של רעב היא מחסור בעשבים ומים לכבשים בתקופת החורף. לכן, אם יצחק יתמהמה לעזוב את הנגב, כל הצאן שלו עלול למות מרעב, ואז הוא יהיה רעב ועני.
וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה
יצחק החליט לרדת מצרימה, לכן אלוהים אמר לו: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית כו ב).
יצחק התחיל במסע לכיוון מצרים. הוא העדיף ללכת למצרים בדרך שליד חוף הים ולא דרך המדבר, לאורך הדרך לשור שבמצרים שעברה ליד באר לחי רואי. מכאן שיצחק עזב את באר שבע והלך לאורך נחל גרר לכיוון הים התיכון.
אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים
לא ברור אם "אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים" זה אותו מלך מתקופת אברהם, שלקח את שרי לפני שיצחק נולד, ושלאחר הולדת יצחק ביקר את אברהם עם פיכל שר צבאו (ביאור:בראשית כא כב). בהמשך נאמר: "ואֲַבִימֶלֶךְ, ... ופִּיכֹל, שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כו כו) באו לבקר את יצחק, ולכן ניתן לחשוב שאלו אותם אבימלך ופיכל מתקופת אברהם. יש תרבויות שבהם הבן נקרא בשם אביו, ולכן ייתכן שאבימלך מלך גרר ופיכל שר צבאו שבאו לבקר את יצחק אינם אותם האנשים שביקרו בזמנו את אברהם. אבימלך מוזכר בספר בראשית בארבעה סיפורים, למרות שלא מסופר מתי בדיוק אבימלך נפגש עם אברהם ויצחק:
- אברהם ושרה באו לגרר לפני הולדת יצחק ופגשו את אבימלך (פיכל שר צבאו לא מוזכר). גילו של אברהם היה בין 75 ל-99 שנים.
- אבימלך ופיכל שר צבאו ביקרו את אברהם בבאר שבע לאחר הולדת יצחק ולפני שיצחק נשא את רבקה. גילו של אברהם היה בין 100 ל-140 שנה.
- יצחק ורבקה באו לגרר לפני שעשו ויעקב נולדו ופגשו את אבימלך (פיכל לא מוזכר). גילו של אברהם היה בין 140 ל-160 שנה.
- אבימלך ופיכל שר צבאו ביקרו את יצחק בבאר שבע. גילו של יצחק היה בין 40 ועד למותו בגיל 180.
לא נאמר שאבימלך לקח את רבקה. רבקה נשארה בידי יצחק. ייתכן שאבימלך הוא אותו מלך שלקח את שרה מסיפור אברהם, ועכשיו בזיקנתו הוא לא לקח את רבקה כלתה של שרה, אבל חשש שאחר ייקח אותה, כדבריו: "מַה זֹאּת עָשִׂיתָ לָּנו;ּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, אֶת אִשְׁתֶּךָ" (ביאור:בראשית כו י). ייתכן שאבימלך או בנו חשדו שיצחק בן אברהם מציג את רבקה כאחותו, כשם שאברהם אביו הציג את שרה אשתו כאחותו, ולכן אבימלך לא לקח את רבקה לביתו.
מעמדו של אבימלך
- בתקופת אברהם אבימלך נקרא: "אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר" (ביאור:בראשית כ ב).
- אחר כך, בזמן הביקור במחנה אברהם לאחר הולדת יצחק, אבימלך נקרא רק "אֲבִימֶלֶךְ" ללא הגדרת מלכותו. עם זאת, מוזכר "פִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ" (ביאור:בראשית כא כב), והרי רק לשליט יש צבא.
- עכשיו אבימלך נקרא "אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים", כלומר אבימלך עלה בדרגה ונעשה מלך לכל ערי הפלישתים שבשפלת החוף, ולא רק מלך גרר. אבימלך הפך את גרר לבירת הפלישתים.
תגובות
לעניות דעתי, קשה מאוד לקבל את הטענה שהסיפור מתרחש לפני הולדת יעקב ועשו.
1. אין כל הגיון לערוך את הטקסט בחוסר סדר כזה. לא ע"י המחבר המקורי ולא ע"י עורך מאוחר יותר. אם אכן סיפור זה התרחש לפני הולדת יעקב ועשו הרי שפרק זה, למעט שני הפסוקים האחרונים, צריך להופיע לפני הפרק הקודם. כמו כן שני הפסוקים האחרונים בפרק זה צריכים להופיע בסיום הפרק הקודם (אשר יופיע אחרי פרק זה).
2. הפסוק וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם מעיד על כך שלא היה עוד רעב בין הרעב שגרם לאברהם לרדת למצרים ועד לרעב שגרם ליצחק ללכת לגרר. כמו כן ידוע שאברהם חי את שנותיו המאוחרות בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ, כלומר הרעב השני לא היה בימי אברהם. גם אם נניח שהרעב לא היה בכל חלקי הארץ, עדין קשה להאמין שיצחק הלך לגרר (והתכוון ללכת עד למצרים) כאשר אברהם עשיר ובעל אמצעים ואברהם גם לא היה מסכים לכך.
3. מן הפסוק וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם אנו למדים כי הפלשיתים החלו לסתום חלק מן הבארות אחרי מות אברהם וש"ימי אברהם" מתייחס לתקופה בה היה עוד חי. אולם כבר בפסוק הראשון כתוב שהרעב הגיע אחרי הרעב שהיה בימי אברהם ומכאן שאברהם כבר לא בחיים.
4. למיטב הבנתי, הראיה היחידה לכך שהסיפור מתרחש בטרם הולדת יעקב ועשו, היא "שבלתי-אפשרי שיצחק יטען שרבקה היא אחותו הבתולה כאשר יש לה שני בנים". אבל יצחק לא טען שרבקה בתולה, הוא רק טען שהיא אחותו. למעשה בניגוד לאברהם שאמר לשרה מראש להגיד שהיא אחותו, הרי שיצחק לא עשה זאת ורק ענה כך כאשר שאלו אותו. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא. כלומר יצחק בכלל לא חשב שינסו לחטוף ממנו את רבקה וזה כנראה היה בגלל שכבר היו לה בנים, כלומר כי היה ידוע שהיא כבר לא בתולה. כמו כן ידוע שבניגוד לשרה שנלקחה ע"י מלך מצרים וע"י מלך גרר בתקופת אברהם, הרי שאת רבקה לא חטפו וזאת למרות שהייתה צעירה משרה, טובת מראה, ולמרות שהם ישבו בגרר ימים רבים. כלומר גם כאן אנו מקבלים ראיה לכך שהסיפור מתרחש אחרי הולדת יעקב ועשו. לא חטפו את רבקה למרות שהייתה טובת מראה בגלל שהיה ידוע שאינה בתולה.
--AmitFarkash1982 (שיחה) 14:30, 5 בספטמבר 2019 (IDT)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כו א"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.