קטגוריה:בראשית כא כח
נוסח המקרא
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן.
וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃
וַ/יַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַ/צֹּ֖אן לְ/בַדְּ/הֶֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲקֵים אַבְרָהָם יָת שְׁבַע חוּרְפָן דְּעָאן בִּלְחוֹדֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאָקִים אַבְרָהָם יַת שְׁבַע חוּרְפַן בִּלְחוֹדֵיהֶן וְאַפְרְשִׁינוּן מִן תּוֹרֵי: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה וכו', איך על ידי הציב אותן לבדן תהיה לו לעדה שחפר את הבאר ההיא:
(כח) אך הנה אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נד ז) שהיו רועי אברהם מריבים עם רועי אבימלך, מי מהם חפרו הבאר. ואמרו רועי אברהם בזאת יבחן, אם בבא צאן אברהם יעלו מי הבאר לקראתם אנו חפרנוהו, ואם יצאו לקראת צאן אבימלך אתם חפרתם אותו. ויתכן כי זה הוא העדות אשר אמר אברהם בעבור תהיה לי לעדה. והוא, כשנתן לאבימלך צאן ובקר השאיר לעצמו שבעה כבשות לתתן אחרי כן. (כט) אמר לו אבימלך "מה שבע כבשות אשר הצבת לבדנה". (ל) והשיב אברהם "כי את שבע כבשות תקח" אחר כך "מידי", ומה שהצבתי אותן לבדן ולא נתתים עם השאר הוא "בעבור תהיה לי לעדה", על ידי מה שיעלו המים לקראת אלו שעדיין הן שלי ואחר כך תקחם. וכן שמתי לבי כי מספר אותיות שמתיבת בעבור (פירוש מלבד תיבת את שבמקרא) עד סוף הפסוק עם הכולל, עולים כמספר לקראת כבשות אברהם עלו המים מן הבאר:
(לא) והנה היה נראה שעל השבע כבשות קרא לבאר באר שבע, וזהו אי אפשר כי לא סימן יפה היה לאברהם, כי הלא אמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נד ה) שאמר לו הקב"ה אתה נתת שבע כבשות חייך שאני משהה בשמחת בניך שבע דורות וכנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואיך התורה תקרא תמיד למקום ההוא באר שבע שיהיה תמיד זכרון אל הרעות. על כן אמר ראו עתה כי לא על שבע כבשות נקרא כן שאם כן היה נקרא שבע בצר"י השי"ן ולא בקמ"ץ, אך "על כן קרא למקום באר שבע" בקמ"ץ, על היות שעל ידי הבאר "נשבעו" באופן כי אומרו שבע הוא על השבועה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא כח.
וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן
תאור התמונה:
אברהם דיבר עם אורחו המכובד, אבימלך מלך גרר, שהגיע עם פיכל שר צבאו לביקור ממלכתי במאהלו של אברהם בבאר שבע שהיווה את מרכז כוחו.
אבימלך ידע שעבדיו גזלו באר מאברהם. הוא חשש שאם אברהם כועס עליו ייתכן שאלוהים יעניש אותו, הרי לוודאי הוא זכר את דברי אדוני: "כִּי נָבִיא הואּ, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וחְֶיֵה; וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" ([[ביאור:בראשית כ ז[[).
אבימלך בא לדרוש נאמנות מאברהם, וביקש: "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי, ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כא כג). אברהם הסכים להשבע.
בתמורה לבקשתו של אבימלך, אברהם דרש שאבימלך יחזיר באר שעבדיו של אבימלך גזלו ממנו (ביאור:בראשית כא כב).
אבימלך, כמנהגו, הכחיש שהוא אחראי לגזילת הבאר ואמר: "לֹא יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ" (ביאור:בראשית כא כו). כוונתו היתה שלא הוא שפקד על עבדיו, אלא שהם עשו זאת על דעת עצמם.[1]
אברהם לא הגיב לשקר, משום שלא היו לו עדים לשיחות בארמונו של אבימלך, ועבדיו של אבימלך ישקרו ולא יאשימו את מלכם.
אברהם העניק מתנות של צאן ובקר לאבימלך (ביאור:בראשית כא כז) כדי להראות שהוא לא כועס על אבימלך. וכן בצורה זו אברהם החזיר לאבימלך חלק מהמתנות שאבימלך נתן לו בעבר עבור שרה. אפשרי שאברהם לא רצה שיאמרו שאבימלך העשיר אותו כשם שהוא סרב לקחת מרכושו של ממלך סדום (ביאור:בראשית יד כג).
לאחר מכן, אברהם ואבימלך פונים לכרות ברית, ולא ברור מה היה נושא הברית הראשונה (ביאור:בראשית כא כז). והנה, אברהם מביא 7 כבשים (נאות מאוד) ומציב אותן לבד, קרוב למקום המרכזי בו יערך טקס הברית.
למה אברהם הביא את הכבשים?
הנה ראינו שאבימלך הכחיש שהוא גזל בארות של אברהם. הוא כאילו טען לאברהם: 'הבא עדים להראות שאני ידעתי'.
לאברהם לא היתה יכולת להכריח את עבדיו של אבימלך להעיד שאבימלך ידע והוא זה שפקד עליהם, כי עבדי אבימלך הם 'ככבשים' ולא יעידו נגד אדונם.
לכן אברהם הביא עוד 7 עדים:
- כך אברהם הביע בעדינות את דעתו על הצהרתו של אבימלך שהוא לא ידע.
- ובנוסף, בעתיד, כאשר אבימלך ינסה לגזול באר נוספת, ויטען 'לא ידעתי', הכבשים שאברהם נתן, יעידו נגדו ביחד עם עבדיו.
איך הכבשים יעידו?
- כאשר אברהם יתקרב אל הכבשים, הכבשים שלו יזהו אותו ויבאו אליו, וזאת תהיה בעצם ההוכחה שהן היו שלו ושהוא נתן אותן לאבימלך.[2] אפשר שהכבשים לא יזכרו את אברהם, אבל אבימלך לא יסתכן בניסיון כזה.
- הכבשים היו מיוחדות במינן וטובות ביותר שהובאו במיוחד מחרן,[3] וכך בעדרו של אבימלך תגדל קבוצה גדולה של כבשים מזן איכותי, ואברהם יוכל להצביע עליהן בעתיד ולטעון שאבימלך קיבל אותם ממנו בברית שכרתו ביניהם. אחרת איך אבימלך רכש את הכבשים המיוחדות הללו? בגנבה?
- למרות שלא כתוב, ברור שאבימלך לקח את הכבשים שניתנו לו, הלוא אם היה מסרב הדבר היה מעיד על כך שהוא מפחד מעדותם.
הערות שוליים
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כא כח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.