קטגוריה:בראשית לב לב

תרגום

וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ

יעקב נאבק עם המלאך עד עלות השחר, ואחרי שיחה קלה, המלאך ברך את יעקב ועזב. יעקב נפגע מהמאבק הממושך שבו כף ירכו נתקעה בכף ירכו של המלאך.

נראה שהצליעה עברה ליעקב לאחר הליכה, והיא לא מוזכרת יותר:

• נאמר שיעקב הלך לקראת עשו: "עָבַר לִפְנֵיהֶם; ויִַּשְׁתַּחו אַּרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו" (ביאור:בראשית לג ג). לא הוסיפו שיעקב צלע או היה בכאבים. גם עשו לא שואל אותו מה הצליעה הזאת שפגעה בך.
• גם כאשר יעקב מסביר "ואֲַנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי ולְּרֶגֶל הַיְלָדִים" (ביאור:בראשית לג יד), יעקב לא משתמש בצליעה כתרוץ לנוע לאט.

עָבַר אֶת פְּנוּאֵל

יעקב קרא למקום בו הוא נאבק עם המלאך "פְּנִיאֵל: כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים, ותִַּנָּצֵל נַפְשִׁי" (ביאור:בראשית לב לא), ומשם הוא יצא בהליכה צולעת לכיון משפחתו שעברה את היבוק. והנה בהמשך הוא עובר את פנואל. ניתן להסיק שפניאל קרובה לעיר פנואל, אבל העיר היתה קיימת כבר בזמן יעקב, ויש כאן נסיון להסביר את שמה ולהופכה לעיר השייכת לבני ישראל.

גדעון, משבט מנשה, בצפון כנען (שופטים ו טו), התקיף את "מִדְיָן ועֲַמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם" (שופטים ז יב). בני קדם היו בצפון, ככתוב: "ויִַּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; ויֵַּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם" ללבן (ביאור:בראשית כט א). לאחר הנצחון על מדין ועמלק, גדעון המשיך צפונה אחרי "זֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר, ומַּחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים, מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי קֶדֶם" (שופטים ח י). בדרכו מבקש גדעון עזרה באוכל מאנשי פנואל והם מסרבים. גדעון מזהיר את "אַנְשֵׁי פְנואֵּל, לֵאמֹר: בְּשׁובִּי בְשָׁלוֹם, אֶתֹּץ אֶת הַמִּגְדָּל הַזֶהּ" (שופטים ח ט), וכך לאחר תבוסת זבח וצלמנע, גדעון "וְאֶת מִגְדַּל פְּנואֵּל, נָתָץ" (שופטים ח יז).

העיר היתה בחורבנה עד שירבעם בנה את שכם ואת פנואל, ככתוב: "ויִַּבֶן יָרָבְעָם אֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, ויֵַּשֶׁב בָּהּ; ויֵַּצֵא מִשָּׁם ויִַּבֶן אֶת פְּנואֵּל" (מלכים א יב כה).