ספורנו/בראשית/לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · בראשית · לב· >>

א[עריכה]

"ויברך אתהן" כבר אמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך אמנם סיפר ברכת לבן לבנותיו להורות שברכת האב אשר היא על בניו בכל נפשו בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלהים המברך כאמרו בעבור תברכך נפשי:


ג[עריכה]

"מחנה אלהים זה" המחנה שלי שפגעו בו מלאכי אלהים אין ספק שהוא מחנה אלהים כענין ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים: " מחנים" שתי מחנות אלהים של מלאכים ושלו כמשפט סימן הרבים הבא אחר פתח מלעיל המורים על מספר שנים כמו פעמים שבועים שנתים וזולתם: חסלת פרשת ויצא


ד[עריכה]

"וישלח יעקב מלאכים" לדעת מה בלב אחיו לדעה מה יעשה לו: " ארצה שעיר שדה אדום" אל גליל שעיר לאותו החלק ממנו שהיה דר שם אדום כי אז לא כבש עדיין את כל החורי יושבי הארץ:


ה[עריכה]

"ואחר עד עתה" לפיכך לא באתי להשתחות לך עד עתה:


ו[עריכה]

"למצוא חן בעיניך" כי אין ספק אצלי שתשמח על היות לי עושר וכבוד ואמצא חן בעיניך כשאבשרך בזה:


ז[עריכה]

"וגם הולך לקראתך" לא בלבד ראינו שלא היתה בעיניו כל בשורה מוצאת כאשר הגדנו את עשרך אבל גם הולך לקראתך עם ד' מאות איש ואין זה אלא להלחם כענין ויצא אדום לקראתו בעם כבד:


ט[עריכה]

"והיה המחנה הנשאר לפלימה" כי בעוד שיעט אל השלל הראשון ימלט השני בכלי מלחמה או שיברח:


י[עריכה]

"אלהי אבי אברהם" הקדים בסדר שבחי המקום וחסדיו ובהזכיר זכות אבות כסדר אנשי כנסת הגדולה בתחלת י"ח ברכות:


יא[עריכה]

"קטנתי מכל החסדים" לא הייתי ראוי לכל אותם החסדים: " ומכל האמת" הטוב שעשיתי עמדי בזכות אבותי ובאותו הדרך שעשית עמדי לפנים משורת הדין אני מבקש שתצילני כענין אמרו כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה:


יב[עריכה]

"והכני אם על בנים" יכה אותי בזה שיהרוג אם על בנים גם שאוכל אני להמלט מידו:


יג[עריכה]

"ואתה אמרת היטיב איטיב עמך" ואם יקרה זה יהיה הפך מה שאמרת להיטיב עמי אם אראה באבדן מולדתי: " ושמתי את זרעך" והנה הפך זה ג"כ יהיה אם יכרית זרעי וראוי שתעשה עמם בעבור כבוד שמך לקיים הבטחתך אף על פי שאיני ראוי לה כענין אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך:


יז[עריכה]

"עדר עדר לבדו" כדי שיראה שיש בכל מין מנין זכרים ונקבות כפי הראוי למלאכת המקנה שיוכל לפרות ולרבות כאמרו קח נא את ברכתי שהיתה מנחה מוכנת לברכה שהיא תוספת טובה: " ורוח תשימו בין עדר ובין עדר" שלא יקפצו הבהמות מעדר לעדר ויתערבו ולא יבין הרואה חכמת המנחה וברכתה:


יט[עריכה]

"ואמרת לעבדך ליעקב" צוה שלא יראה השליח את עצמו כמכיר את עשו ושלוח אליו פן יחשוב עשו שידע אחיו שהוא הלך לקראתו ושלח לו דורון מחמת יראה אבל יראה השליח את עצמו כמו שלוח לשעיר וכבלתי מכיר את עשו:


כ[עריכה]

"כדבר הזה תדברון אל עשו" לכל אחד צוה מה ישיב לעשו ויודיע שהוא עם שאר כל העדרים והם כולם של יעקב מנחה לעשו אחיו הגדול:


כא[עריכה]

"ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו" צוה שכל אחד מהם יאמר זה הדבור מלבד הדבור המיוחד לו כדי שימצא עשו דברי כולם מכוונים בזה שהיה יעקב הולך אחריהם לשעיר להקביל פני אחיו: " כי אמר אכפרה פניו במנחה" ואלה הדברים שם כפי עבדיו כדי שימעט רוגזו של עשו בדבור ההכנעה עם המנחה: " אראה פניו" דרך הבקור הראוי לשרים כענין יראה כל זכורך את פני האדון. ולא יראו פני ריקם. וכן אמר לעשו אחר כך כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים. כי המנהג לפקוד את השרים במנחה עם ראיית פניהם:


כב[עריכה]

"ותעבור המנחה על פניו" לראות שתהיה על סדר ראוי לתכלית המכוון מאתו:


כד[עריכה]

"ויעבר את אשר לו" צוה לכלם שיקדימו ללכת לפניו להלאה מן הנחל כמו ויעבור את הכושי:


כה[עריכה]

"ויותר יעקב לבדו" אחרון לכלם לנסוע מן המחנה כדי להדריך את כל עמו שילכו עם כל קנינו ולא ישאר דבר במחנה: " ויאבק איש עמו" היה זה פועל מלאך במצות בוראו בלי ספק על דרך ירה ויור שיהיה נושע בה' יעקב וזרעו אף על פי שיהיה עם היזק בממון שהוא היקום אשר ברגליהם ועם זה תהיה התשועה בסוף עם ברכה:


כו[עריכה]

"לא יכול לו" לרוב דבקותו תמיד באל ית' במחשבה ובדבור: " ויגע" הודיעו החטא העתיד במדריכי עמו ובדאגתו בזה פסק הדבור ותקע כף ירכו בהאבקו:


כז[עריכה]

"לא אשלחך" שגדולים צדיקים יותר ממ"ה:

... "כי אם ישראל כי שרית" אבל יקראו לך בשם ישראל בלבד להורות שאז כבר שרית עם אלהים כו' כענין יפקוד ה' על צבא המרום במרום:


ל[עריכה]

"הגידה נא שמך" המורה על צורתך ועל הפעל הנמשך ממנו כדי שאתבונן על מה קמת לשטן ואשוב בתשובה ואתפלל: " למה זה תשאל לשמי" כי הצורה האשיית לנו היא מדרגת השכלתנו אשר לא תבואר בשום דבור כאמרו והוא פלא והפעל שלה הוא כפי הרצון האלהי:


לב[עריכה]

"ויזרח לו השמש וכו'" אחר שעבר את פנואל בצליעה זרח השמש ונרפא כאשר יהיה לעתיד לבא כאמרו וזרחה להם יראו שמי שמש צדקה ומרפא:


לג[עריכה]

"על כן לא יאכלו בני ישראל" כדי שיהיה ההיזק אשר הורע בנגיעת כף הירך היזק בדבר בלתי נחשב אצלנו: