ספורנו/בראשית/לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · בראשית · לא· >>

א[עריכה]

"וישמע את דברי בני לבן" שספרו עליו לשון הרע בקנאתם:


ב[עריכה]

"וירא יעקב את פני לבן" ראה שקבל את הלשון הרע:


ג[עריכה]

"ויאמר אלהים אל יעקב שוב" הודיע הכתוב שבסבת שלש אלה ברח ולא נטל רשות מלבן. שלא כמנהג איש אשר כמוהו כי חשב שאחר שקבל לשון הרע עליו אם ידע נסיעתו יגזלהו כאמרו פן תגזול את בנותיך: " ואהיה עמך" שלא יקרך היזק בדרך:


ה[עריכה]

"כי איננו אלי כתמול שלשום" כחושב שיש בידי משלו: " ואלהי אבי היה עמדי" והוא ית' נתן לי כל מה שבידי ולא גזלתי מלבן מאומה:


יד[עריכה]

"העוד לנו" איך תחשוב יקשה עלינו להפרד מאבינו:


טז[עריכה]

"כי כל העושר" כמו כי צחקת. לא נקוה לנחול משל אבינו אלא כל העושר אשר הציל אלהים ממנו הוא לבדו לנו ולבנינו. "ועתה "מאחר שראית שקבל לשון הרע עליך ויש לחוש שיגזול: " כל אשר אמר אלהים" בלבד עשה נהג ולך ואל תטול רשות:


כ[עריכה]

"ויגנב יעקב את לב לבן" שלא הראה לו שהרגיש כלל כמה שקבלעליו לשון הרע ובמה שלא היו פניו עם יעקב כתמול שלשם: " הארמי" וזה עשה מפני שהיה לבן ארמי בעל מרמה. באופן שאם היה מרגיש שידע יעקב דבר זה היה סופר כל צעדיו ולא היה אצל יעקב דרך להמלט: " על בלי הגיד לו" כמו על עולת התמיד. הראה יעקב עצמו כאלו בלתי מרגיש באיבת לבן מלבד שלא הגיד לו שחפץ ללכת וכל זה עשה לא להעדר מוסר אלא כמוכרח וזה כי בורח הוא. מדאגה שיגזלהו לבן בעזרת אנשי עירו כמו שאמר בהתנצלותו ללבן אחר כן:


כא[עריכה]

"ויברח" מלת הבריחה בכ"מ תורה על סור האדם מאיזה מקום ואין רודף וזה מדאגת היזק עתיד אבל סור האדם מן המקום מפני היזק הווה או מפני רודף יקרא ניסה:


כד[עריכה]

"פן תדבר עם יעקב" אפילו דבור אסור לך: " מטוב עד רע" לא תפתנו שישוב בתתך לו תקוה להיטיב עמו ולא תגזם אותו להרע עמו:


כט[עריכה]

"ואלהי אביכם" לא בזכותכם. מאחר שלא היה ראוי שתלך בלי רשות ושתגנוב את לבבי ללכת:


ל[עריכה]

ועתה הלוך הלכת כי נכסוף נכספת לבית אביך. יתחייב שהלכת באופן זה מרוב תאותך לשוב לבית אביך. ויהי מה: " למה גנבת את אלהי" כי בזה אין התנצלות שלא היתה תאותך לבית אביך סבה שתגנוב את אלהי:


לא[עריכה]

"פן תגזול את בנותיך" כי באמרך שלא נתת את כנותיך להרחיקם מעליך תגזול אותן מעמי לעכב גם הבנים והממון כענין אמרו אח"כ הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל זה אולי היית עושה בעזרת אנשי ארצך כהיותי שם ולא תשיג זה אחרי שיצאתי מארצך:


לב[עריכה]

"לא יחיה" כי חשב שגנב אותם אחד מהעבדים לעבדם ולחזור לסורו: " הכר לך מה עמדי" משלך וקח לך כשתכירהו: " ולא ידע יעקב" שאם היה יודע לא היה מעיז פניו לכחש ולא היה אומר לא יחיה:


לו[עריכה]

"ויחר ליעקב וירב בלבן" אחר שלא מצא דבר חשב יעקב שלא נגנבו תרפים כלל אלא שהיתה המצאת לבן כדי לחפש כלי יעקב שהיה חושד אותו שמא גנב איזה דבר משלו: " מה פשעי מה חטאתי" מה מצאת בי עול לשעבר שחשדתני עתה לגזלן:


לח[עריכה]

"רחליך ועזיך לא שכלו" הנה הפך זה מצאת בי שלא בלבד עבדתיך באמונה במשפט הצדיקים אבל היטבתי לך יותר שהשתדלתי באופן שלא שכלו: " ואילי צאנך לא אכלתי" אפילו כמנהג שאר הרועים:


לט[עריכה]

"טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה" טרפה שנטרפה בחטא שלי ושגגתי אבל הבאתי בלבד טרפה שנטרפה באונס אף על פי כן מידי תבקשנה שלא כדין:


מא[עריכה]

"ותחלף את משכרתי" וזה הפך מה שאמרת כי אמנם אתה הוא שהחלפת משכרתי:


מג[עריכה]

"והצאן צאני" ואם החלפתי משכורתך או שלחתיך ריקם לא הייתי נוטל דבר משלך שהכל שלי ובמרמה בא לידך לא בדין: " ולבנותי" ושל בנותי הוא לנדוניא: " מה אעשה לאלה" אף על פי שאוכל ליטול הכל מה אעשה לאלה לפרנסן אחר כך. ועתה מאחר שאיני חפץ להזיקך לכה ונכרתה ברית שגם אתה לא תזיקני:


מה[עריכה]

"וירימה מצבה" להורות שיהיה הדבר יציב וקיים:


מז[עריכה]

"ויעקב קרא לו גלעד" שלא שנה את לשונו:


מח[עריכה]

"ויאמר לבן הגל הזה עד" נכנע לקראו בלשונו של יעקב ואמר שיהיה עד על מה שיאמר עתה:


מט[עריכה]

"והמצפה" וכן יעיד שם המצפה שהוא מקום סמוך לנו יהיה לעד מזכיר מה שנאמר: " אשר אמר" וזה שאמר שהמצפה גם כן תעיד על דבריו הוא מפני שאמר אז לבן ליעקב יצף ה' ביני ובינך והיה לדיין ושופט:


נ[עריכה]

"ראה אלהים עד" ראה שאם תבגוד בי תמעול בו והוא יפרע ממך כענין ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו כאמרם ז"ל שהוא מכחש בשלישי שביניהם:


נג[עריכה]

"אלהי אביהם" אמר לבן אין לך למאן מה שיחדתי לדיין אלהי נחור עם אלהי אברהם כי אמנם אלהי נחור היה אלהיו של תרח שהיה אכיהם של אברם ושל נחור: " וישבע יעקב בפחד אביו יצחק" שיצחק אינו בן תרח ונשבע שאלהיו של יצחק לבדו ישפוט אם יבגוד:


נד[עריכה]

"ויקרא לאחיו" של לבן אבל לא הוצרך לקרוא את לבן כי הוא היה אז כאב לבני יעקב: