מ"ג בראשית לב לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽזְרַֽח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּדְנַח לֵיהּ שִׁמְשָׁא כַּד עֲבַר יָת פְּנוּאֵל וְהוּא מַטְלַע עַל יִרְכֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְנַח לֵיהּ שִׁמְשָׁא קֳדָם זִמְנֵיהּ דְטָמַע בְּגִינֵיהּ קֳדָם זִמְנֵיהּ בְּמִיפְקֵיהּ מִבֵּירָא דְשָׁבַע כַּד עָבַר יַת פְּנוּאֵל וּשְׁרֵי לְטַיְילָא וְהוּא מַטְלַע עַל יַרְכֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויזרח לו השמש" - לשון בני אדם הוא כשהגענו למקום פלוני האיר לנו השחר זהו פשוטו ומדרש אגדה ויזרח לו לצרכו לרפאות את צלעתו כמה דתימא (מלאכי ג) שמש צדקה ומרפא בכנפיה ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע מיהרה לזרוח בשבילו

"והוא צולע" - היה צולע כשזרחה השמש 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ – לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הוּא: כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר לָנוּ הַשַּׁחַר. זֶהוּ פְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "וַיִּזְרַח לוֹ" – לְצָרְכּוֹ, לְרַפֹּאת אֶת צִלְעָתוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא (מלאכי ג,כ): "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" (בראשית רבה עח,ה). וְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁמִּהֲרָה לִשְׁקוֹעַ בִּשְׁבִילוֹ כְּשֶׁיָּצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע, מִהֲרָה לִזְרוֹחַ בִּשְׁבִילוֹ (בראשית רבה סח,י).
וְהוּא צוֹלֵעַ – הָיָה צוֹלֵעַ כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והוא צולע על יריכו: עתה כשהיה השמש זורח ראוהו צולע על יריכו כמו ויהי בבקר והנה היא לאה כי עד עכשיו לא נודע שהיא לאה:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויזרח לו השמש וכו'" אחר שעבר את פנואל בצליעה זרח השמש ונרפא כאשר יהיה לעתיד לבא כאמרו וזרחה להם יראו שמי שמש צדקה ומרפא:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לב) "ויזרח לו השמש". כמ"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. "והוא צלע", ע"ד אוספה הצולעה והנדחה אקבצה:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

״כאשר עבר את פנואל״. אולי כי לא יקְרא שם המקום פניאל אלא יעקב לבד, אבל כל חוץ ממנו ואפילו דבר תורה תקראהו ״פנואל״, וכן נקרא בשופטים (שופטים, ח):

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויזרח לו השמש. אמר ר' ברכיה: ולמי לא זרחה? אלא לו, לרפואתו, אבל לאחרים אורה. אמר ר' אחא: השמש מרפא ביעקב אבינו ומלהטת בעשו ואלופיו. אמר לו הקב"ה: את סימן לבניך; מה [את] השמש מרפא בך ומלהטת עשו ואלופיו, כך [בניך], השמש מרפא בהם ומלהטת אומות העולם. מרפא בהם דכתיב: "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה"; ומלהטת אומות העולם, דכתיב: "כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא".

והוא צולע על ירכו. ר' יהושע בן לוי סלק לרומי, וכיון דאתא לעכו נפק ר' חנינא לקדמותיה, אשכחיה מטלע על רגליה. אמר ליה: את דמי לסבך, והוא צולע על ירכו: