קטגוריה:בראשית לב ט
נוסח המקרא
ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה
וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה.
וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
וַ/יֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַ/מַּחֲנֶ֥ה הָ/אַחַ֖ת וְ/הִכָּ֑/הוּ וְ/הָיָ֛ה הַ/מַּחֲנֶ֥ה הַ/נִּשְׁאָ֖ר לִ/פְלֵיטָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אִם יֵיתֵי עֵשָׂו לְמַשְׁרִיתָא חֲדָא וְיִמְחֵינַהּ וּתְהֵי מַשְׁרִיתָא דְּתִשְׁתְּאַר לְשֵׁיזָבָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אִין יֵיתֵי עֵשָו לְמִשְׁרֵי דְחָדָא מִנְהוֹן וְיַמְחִינֵיהּ וִיהֵי מִשְׁרֵי דְמִשְׁתָּאֵר לְשֵׁיזְבָא: |
רש"י
"והיה המחנה הנשאר לפליטה" - על כרחו כי אלחם עמו התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה לדורון ותעבור המנחה על פניו לתפלה אלהי אבי אברהם למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה – עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלוֹשָׁה דְבָרִים: לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה, וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן: "וַתַּעֲבוֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו" (להלן פסוק כב). לִתְפִלָּה: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם" (להלן פסוק י). לַמִּלְחָמָה: "וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" (תנחומא ישן, וישלח, ו).
רשב"ם
המחנה האחת: לשון נקבה הוא כדכתיב אם תחנה עלי מחנה הנשאר לשון זכר הרבה מצינו תיבות פעמים זכר פעמים נקבה כמו השמש יצא על הארץ ותך השמש ורוח סערה עושה דברו ורוח באה מעבר המדבר ויגע בארבע פינות הבית:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והיה המחנה הנשאר לפליטה — אולי יהיה שיברחו, או תשוך חמת אחיו בהכותו המחנה האחת, או יבא להם ריוח והצלה מהשם. וכמוהו: "אם תחזק ארם ממני והיית לי לישועה" (שמואל ב י, יא). ומה שאמר רבינו שלמה: שיהיה לפליטה בעל כרחו. הוא דרך דרש.
ואם השם אמר לו: "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח, יד), לא ידע אם על אלה או על אחרים. כי הנה יוסף כאשר נמכר, היה יעקב חי, והוא לא ידע, כי אין הנביא יודע הנסתרות אם לא יגלה לו השם. ואלישע אמר: "וה' העלים ממני" (מלכים ב ד, כז). גם זאת תשובה לשואלים: איך פחד יעקב, והשם הבטיחו, והוא אומרו: "ואהיה עמך" (בראשית לא, ג)? גם זה פירוש "ואיטיבה עמך" (בראשית לב, י), שיתכן שימלט הוא לבדו. ועוד ידענו, כי כל עון קטן וגדול, כנגד העושה, על כן העון הקל לגדול – יקרא גדול. ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשבתו, ובעבור זה לא יהיה השם עמו. ואל תתמה, כי הנה משה, שאין למעלה ממנו, והוא שלחו להוציא את ישראל ממצרים, בעבור שגגתו שלח מלאך להמיתו:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והיה המחנה הנשאר לפליטה הם לאה ורחל ומחנה שעמם. ומקרא מלא פירש הכתוב, ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות. לפליטה, מן החרב כענין שכתוב (ירמיה נא) פלטים מחרב. ומכאן למד עובדיהו שעשה מן הנביאים ב' חלקים שלא החביא אותם במקום א', הוא שכתוב (מלכים א יח) ואחביא מנביאי ה' וגו' חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים. ואמרו רבותינו ז"ל לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו, שנאמר (דברים כח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך, זו פרקמטיא. ובכל משלח ידך, זו תחת ידיך. וברכך בארץ זו קרקע.
ובמדרש אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו, אלו אחינו שבדרום, והיה המחנה הנשאר לפליטה אלו אחינו שבגולה. כוונתם לומר כי יודע היה יעקב אבינו כי המחנה האחת ישאר לפלטה על כל פנים. והוא רמז לדורות שאין כל זרעו נופל ביד בני עשו ולא יכלו כלם באורך גלותם, אבל ישארו לפליטה על כרחו של עשו.
וכן דרשו רז"ל והיה המחנה הנשאר לפליטה, על כרחו. והכוונה כי אם יקום מלך ויגזור עלינו גרושין או אבדן גוף וממון באחת הארצות, הנה מלך אחר במקום אחר יקבץ וירחם, ולזה כוונו רז"ל במדרש זה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו, אלו אחינו שבדרום; והיה המחנה הנשאר לפליטה, אלו אחינו שבגולה. אף על פי כן היו מתענין עליהן בשני ובחמישי:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב ט.
ראו פסוק ח
תוכנית הגנה של יעקב
ויַַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹאּן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
לא ברור מה היתה כוונתו של עשו שבא עם ארבע מאות חיילים לפגוש את יעקב. יעקב מיד הגיב וחילק את רכושו לשנים, ככתוב: "ויַַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹאּן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (ביאור:בראשית לב ח).
יעקב הבין שעשו חושב שלא ייתכן שיעקב הקטן יתעשר בחרן. שעשו חשב שיעקב חזר עם רכוש שהיה ירושתו של אברהם באדמתו של תרח אביו, וירושתה של רבקה מבתואל אביה, בגלל שהיא לא קיבלה נדוניה בנשואיה ליצחק, ולכן לעשו היה מגיע חצי מהירושות האלה.
יעקב מסביר: "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהו וְּהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". זה נשמע יפה אבל חסר הגיון כדי להציל את הרכוש. הרי עשו רודף אחרי יעקב בלבד להענישו. ואם עשו רוצה את רכושו של יעקב, הוא יכבוש מחנה אחד וירדוף וישיג את המחנה השני. ניתן להבין שיעקב חשב שעשו רוצה רק חצי, ולאחר שעשו יקח מחנה אחד, הוא לא ירדוף אחרי המחנה השני, וזה יהיה ליעקב לפליטה.
כאשר יעקב פיצל את המחנה, יעקב כאילו אמר לעשו: 'הנה החצי שלך, אין לך צורך להלחם'. עשו חשב שיעקב מציע לו חצי מהרכוש והוא בא לחבק את יעקב ללא חייליו, ושאל: "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי" (ביאור:בראשית לג ח]]). וכאשר עשו הבין שיעקב עונה לו על המנחה ולא מתכוון לתת לו חצי מהירושה, עשו אמר: "יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית לג ח]]), במשמעות: 'אין לי הוכחה מה שייך לי, אבל כאשר תהיה לי הוכחה לחלקי, החלק שלי לא יהיה לך'.
עבדיו של יעקב היו חיילים, כשם שעבדיו של אברהם היו חיילים. יעקב התכונן למלחמה כבר מספר שנים, ולבטח היה מוכן עם חילים חזקים ומאומנים. חיליו של יעקב כללו פרשים רוכבי גמלים, בעלי יכולת של תנועה מהירה, והמצוידים בנשק מודרני מחרן. אפילו אם ליעקב היה צבא של 100 חילים, לא נראה שלעשו היה סיכוי לנצח.
למעשה זאת היתה תוכנית הגנה אגרסיבית מאוד. כשם שיהושע פיצל את הצבא כדי לכבוש את העי, ככתוב: "ויְַצַו אֹתָם לֵאמֹר, רְאו אַּתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר" (יהושע ח ד), וכשם שיואב היה במצוקה כאשר הוא הותקף מלפנים ומאחור, ככתוב: "ויַַּרְא יוֹאָב, כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה, מִפָּנִים ומֵּאָחוֹר" (שמואל ב י ט). יואב לקח את החלק החזק של צבאו והתקיף צד אחד. אחרי הנצחון הראשון הוא התחבר והתקיף את הצד השני וניצח גם שם.
בנוסף לפיצול המחנה, יעקב שלח חמשה עדרים, כל עדר עם כעשר חיילים נושאי קלע ומקל כדי שיהיו בערפו של עשו. במצב שנוצר עשו היה במלכודת. אם עשו ינוע למלחמה הוא יותקף משני הצדדים ועורפו, וכך עשו יבין שאין לו סיכויים, וללא אבדות שני הצדדים יפרדו.
מתנות פיוס מרשימות
כאשר יעקב שלח מתנות הוא שלח "עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ" (ביאור:בראשית לב יז) חמש עדרים.
- עִזִיּם מָאתַיִם, ותְּיָשִׁים עֶשְׂרִים
- רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים עֶשְׂרִים
- גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת ובְּנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים
- פָּרוֹת אַרְבָּעִים, ופָּרִים עֲשָׂרָה
- אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, ועְַיָרִם עֲשָׂרָה
לכל עדר היו לפחות עשר עבדים (חיילים). כאשר העשיריה הראשונה הגיעה עשו לא חשש מהם ופקד עליהם ללכת בעקבותיו. אולם כאשר חמשת המתנות הגיעו, בעורפו של עשו היו כ 50 לוחמים, מנוסים בקלע כמנהג הרועים. כך למעשה הוצב צבא נוסף נגד עשו בעורפו. למעשה יעקב המציא את הסוס הטרויאני במעשיו.
יעקב שלח כ 550 ראשי בקר וצאן. עדר גדול שכזה הפריע לתנועה המהירה של צבאו של עשו, במיוחד אם חלק מאנשי עשו התחילו להתעסק עם הצאן והבקר.
לאחר ההצגה הזו, עשו הבין שכאשר המלאכים סיפרו לו שליעקב יש "שׁוֹר וחֲַמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה" (ביאור:בראשית לב ו), ביחיד, זאת היתה הגזמה לאין שיאור, וש 400 אנשיו לא יוכלו להלחם ולנצח את צבאו של יעקב.
המצב היה כול כך לא מסוכן, שאפילו לבן לא חשב שהוא צריך להשאר ולשמור על יעקב, ואלוהים לא היה צריך להזהיר את עשו "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד). יעקב חשש מהתקפת לילה, ולכן שלח את משפחתו ורכושו לעבור את היבוק בלילה (ביאור:בראשית לב כג) ולהיות רחוק מסכנה, והוא עצמו נשאר במחנה בהר. בצורה זו אם עשו יתקיף בלילה את המחנה הקודם במחניים, יעקב לבדו יהיה וידע את כוונתו הרעה של עשו. אלוהים שלח ליעקב מלאך לשחק איתו כל הלילה, ובמידה ועשו היה מתקיף, המלאך לבטח היה מגן על יעקב, הן אדוני הבטיח ליעקב "ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, והֲַשִׁבֹתִיךָ, אֶל הָאֲדָמָה הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כח טו).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לב ט"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.