מ"ג בראשית לב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתָבוּ אִזְגַּדַּיָּא לְוָת יַעֲקֹב לְמֵימַר אֲתֵינָא לְוָת אֲחוּךְ לְוָת עֵשָׂו וְאַף אָתֵי לְקַדָּמוּתָךְ וְאַרְבַּע מְאָה גּוּבְרָא עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְתָבוּ אִזְגַדַיָא לְוַת יַעֲקב לְמֵימַר אָתֵינָא לְוַת אָחוּךְ לְעֵשָו וְאוּף אָתֵי לִקְדָמוּתָךְ וְאַרְבַּע מְאָה גוּבְרִין פּוּלְמַרְכִין עִמֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וְאַרְבַּע מֵאָה גוּבְרִין פּוּלְמַרְכִין עִמֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באנו אל אחיך אל עשו" - שהיית אומר אחי הוא אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע עודנו בשנאתו (ב"ר פ' ע"א)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וגם הולך לקראתך — שהוגד לו שאתה בא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישובו המלאכים אל יעקב לאמר" - השלוחים האלה עשו שליחותם אבל לא סיפר הכתוב זה כי אין צורך וטעם וגם הולך לקראתך לאמר כאשר אתה הולך לקראתו כן הוא הולך לקראתך ומהר תפגשו זה בזה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז) "וישבו המלאכים" וגו' "באנו אל אחיך". ר"ל שאינו מחזיק א"ע שהוא האדון ואתה עבדו, ושהברכות לא נתקיימו בך, כי מחזיק א"ע שהוא אחיך לא אדוניך. ב] כי "הולך לקראתך", ואינו רוצה שתבא אל ארצו כלל, ג] כי "ארבע מאות איש עמו," וזה מורה שרוצה להלחם בך:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באנו אל אחיך אל עשו". אמרו לו השלוחים אתה אמרת אליו כה אמר עבדך יעקב כמודה לו על הברכות לומר אתה אביר הגביר ואני עבדך, אבל עשו לא קבל זה ואמר אינו עבד כי אם אחי הוא, זהו שאמרו באנו אל אחיך, וזה לפי דבריו של עשו שאמר אחי הוא ולא עבדי, כי בזה גילה לנו שאין לבו שלם עמך ולא זו שאינו שלם אתך אלא גם הוא הולך לקראתך, ואין זה כי אם להלחם עמך וראיה על זה כי ת' איש עמו ואין זה כי אם למלחמה. ד"א באנו אל אחיך כמראה עניני אחוה ואהבה, אמנם גם את זה לעומת זה אנו רואין בהפך זה, כי הוא יוצא לקראתך על כן אנו נבוכים בדבר, ומטעם זה אמר יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו שהוא מראה את עצמו כאח, ובאמת הוא עשו ברשעו וצייד הרמאי, וה' לי בעוזרי (תהלים קיח ז) ממראים את עצמם כעוזרים ואוהבים, והשנאה כבושה בלבם.

<< · מ"ג בראשית · לב · ז · >>