לדלג לתוכן

בראשית רבה עה ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ו.    [ עריכה ]
"ויהי לי שור וחמור וגו'" רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן:.

רבי יהודה אומר משור אחד יצאו שוורים הרבה ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה.
רבי נחמיה אמר לישנהון דברייתא היא חמורתא גמלתא.
רבנן אמרי "שור" זה משוח מלחמה שנאמר (דברים לג, יז): "בכור שורו הדר לו" "חמור" זה מלך המשיח שנאמר (זכריה ט, ט): "עני ורוכב על חמור וגו'" "צאן" אלו ישראל שנאמר (יחזקאל לד, לא): "ואתנה צאני צאן מרעיתי" "ועבד ושפחה" (תהלים קכג, ב): "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם" (שם, ג) "חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז":