ספורנו/דברים/לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · דברים · לג· >>

א[עריכה]

"וזאת הברכה אשר ברך משה." כשהראהו האל ית' את כל הארץ לפני מותו כדי שיברך את הארץ ואת ישראל בה כמו שהיתה כוונתו באמרו אעברה נא ואראה. וכן כוונת האל ית' כאשר אמר לו וראה את הארץ זאת היא הברכה שבירך:


ב[עריכה]

"ויאמר" וקודם שהתחיל הברכה המתחלת ברזל ונחשת מנעליך אמר זאת ההקדמה והתפלל על השכטים למען תחול ברכתו כי אמנם דברי הברכה בכל מקום מדברים עם המבורך כאמרו אמור להם. וכן כל דבריו מברזל ונחשת עד תדרוך היו עם ישדאל אבל דבריו הקודמים היו עם האל לבקש מלפניו על אמו: " ה'" לשון קריאה: " מסיני בא וזרח כו' אש דת למו" הזכיר זכותם של ישראל כדי שתקוכל תפלתו עליהם ותחול ברכתו ואמר אל האל ית' הנה מסיני בא וזרח והופיע ממקומות שונים לישראל קדש של אש דת והוא החלק העיוני הבא מרבבות קדש מצד ימין של קדש כי אמנם נתן באספקלריא המאירה:


ג[עריכה]

"אף חובב עמים" ואע"פ שאתה חובב עמים ובזה הודעת שכל המין האנושי סגולה אצלך. כאמרם ז"ל (אבות) חביב אדם שנברא בצלם. מ"מ כל קדושיו בידך. הנה אמרת שכל קדושיו של קודש של אש דת הם בידך כצרור הכסף: " והם תכו" נשברו כמו איש תככים התפללו ברוח נשברה: " לרגלך" להדום רגליך בסיני:


ד[עריכה]

" ישא מדברותיך תורה צוה לנו משה" אמרו אל האל ית' ישא אלינו משה את מסברותיך שהם התורה שצוה לנו ואמר מדברותיך כאמרו וישמע את הקול מדבר אליו: "מורשה קהלת יעקב" שהיא למורשה לקהלת יעקב מקובלת לנו ולבנינו למורשה:


ה[עריכה]

"ויהי בישורון מלך" ואז מי שהיה מלך בישורון והוא האל ית' שהיה מלך בין המעיינים ותופשי התורה: " בהתאסף ראשי עם" במתן תורה כאמרו ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם. וכאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבודו וגו': " יחד שבטי ישראל" היה מלך על כל שבטי ישראל יחדיו שאז הודו וקבלו מלכותו כאמרם ואת תדבר אלינו את כל אשר יאמר ה' אלהינו אליך ושמענו ועשינו:


ו[עריכה]

"יחי ראובן" אע"פ שבחר ראובן מעבר לירדן שאינה מארץ ה'. ולפי זה אינה כל כך מוכנת לזכות בה לחיי עולם. מ"מ יחי לבבו לעד: " ואל' ימות ויהי מתיו מספר" ואל ימות בעולם הזה באופן שיהיו אנשיו מועטים כענין ואני מתי מספר אע"פ שכתוב למען ירבו ימיכם על האדמה:


ז[עריכה]

"וזאת ליהודה" וזאת הבקשה אני מבקש ומתפלל גם על ארץ יהודה אשר בתוכה נחלת שמעון מפוזרת שלא ימותו במלחמה כי יחדיו היו יוצאים למלחמה: "ויאמר שמע ה' קול יהודה" ומלבד מה שאמר וזאת ליהודה אמר ג"כ שמע ה' קול יהודה כשיתפלל במלחמה או זולתה: " ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה" אתה היה ידיו נלחם בעדו ותהיה ג"כ רב לו ונוקם נקמתו וג"כ עזר מצריו כשילחמו עליו:


ח[עריכה]

"תומיך ואוריך לאיש חסידך" הנה חתומים וגם האורים נתתם לאהרן שהיה איש וראש לשבט החסיד שהוא שבט לוי. ובזה התבאר שהיה מדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו כאמרם ז"ל כל כהן שמדבר ברוח הקדש ושכינה שורה עליו נשאלים בו באורים ותומים: " אשר נסיתו במסה" בכל מסה שנסו ישראל את האל ית' כאמרו וינסו אותי זה עשר פעמים לא נסוחו שבט לוי ולכן לא נגזרה עליהם גזירת מרגלים: " תריבהו על מי מריבה" שהפחדת את שני ראשיו שהם משה ואהרן בסבת מי מריבה:


ט[עריכה]

"האומר לאביו" בענין העגל: " ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך" לא הקפיד על חיי בניו במדבר כדי לשמור אמרתך והוא מצות מילת הבנים אע"פ שהיו מתים רבים מהם כאמרם ז"ל (פ"ק דיומא) מפני שלא נשבה להם רוח צפונית: " ובריתך ינצורו" כאמרם ז"ל שבטו של לוי לא עכדו ע"ג וזה התאמת במצרים ובמדבר:


י[עריכה]

"יורו משפטיך ליעקב" ומאחר שהוא שבט כשר תן להם חן ושכל טוב שיורו משפטיך כאמרם ז"ל (חגיגה) אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו:


יא[עריכה]

"ברך ה' חילו" ברך נכסיהם באופן שיספיק להם מעט עסק בם ויהיה לחם פנאי להבין ולהורות: " ופועל ידיו תרצה" עבודתם במקדש תהיה לרצון לפניך: " מן יקומון" שלא יוכלו לקום עליהם כענין קרח ועזיהו המלך:


יב[עריכה]

"ידיד ה'" כאמרם ז"ל (שבת פ' במה אשה) שבנימין מת בעטיו של נחש והזכיר זכותו לפניו: " ישכון לבטח עליו" שלא ימרדו במלכ' עם עשרת השבטים:


יג[עריכה]

"מבורכת ה' ארצו" הנה חלקו של יוסף היא ארץ מבורכת כטכע: " ממגד שמים מטל" והנני מתפלל שברכתה תהיה ג"כ מצד מגדנות המתבשלות בכחות השמים מטל גם בלי מטר ומתהום וממגד תבואות כו':


טז[עריכה]

"ורצון שוכני סנה" וגם רצון האל שנגלה בסנה אשר בו הורה ענין עמו אנכי בצרה. כל אלה תבואתה לראש יוסף. מלבד ברכותיו עם הצבור תכואנה על ראשו מאת אלהי מרום שהוא יברך בלתי אמצעי: " ולקדקד נזיר אחיו" כי אמנם ראוי הוא לזה כי אמנם חיה בעל נזר וכתר מלכות בקרב אחיו והתנהג עם כלם בחסידות:


יז[עריכה]

בכור שורוי והוא יוסף בכור שורו של שוכני סנה שאע"פ שהמלכות ליהודה ונקרא אריה הנה אחריו במעלה היה יוסף כמו השור אחר הארי כאמרם ז"ל מלך בחיות אריה. בבהמות שור. ובזה היה שבטו של יוסף ראשון בשבטים אחר שבט יהודה כאמרו כדבר אפרים רתת: " הדר לו" אע"פ שאין לו הוד מלכות הוא ראוי להדר ומעלה: " בהם עמים ינגח יחדו" כאמרו וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו ועפו בכתף פלשתים ימה יחדיו יבוזו את בני קדם:


יט[עריכה]

"עמים הר יקראו" יששכר וזבולון יקראו אומות העולם אל ההר הטוב במיני סחורתם הכלתי נמצאים בין האומות: " שם יזבחו זבחי צדק" גם תגרי האומות שזבחו זבחיהם לשמש ולירח הנה בבואם אל ההר הטוב יזבחו שם זבחי צדק: " כי שפע ימים יינקו" יששכר וזבולון יחיה להם מיני סחורה הבאים מן הים ומהם שספונים וטמונים בחול כמו דם חלזון וזכוכית לבנות בחולסית שבחול:


כ[עריכה]

"ברוך מרחיב גד" שנתן לו חלק גדול מחלק כל אחד משאר השבטים בעבר הירדן כי אמנם ארץ סיחון ועוג היתה גדולה ככמות אע"פ שלא היתה זבת חלב ודבש כמו עבר הירדן: " כלביא שכן" ראוי הוא לזאת ההרחבה מפני שהוא שוכן כמו אריה לאכול את סביביו:


כא[עריכה]

"וירא ראשית לו" וג"כ ראוי הוא לכך כי אמנם כשבחר גד את ארץ סיחון ועוד אע"פ שאינה כקדושת עבר הירדן היתה כוונתו להשיג דבר עקרי אצלו כי שם בארץ סיחון ועוג חלקת מחוקק ספון היתה אותה החלקה שהמחוקק קבור בה שהוא משה: " ויתא ראשי עם" ושם בארץ סיחון ועוג אתא המחוקק בראשי העם לכבוש את הארץ: " צדקת ה' עשה ומשפמיו עם ישראל" ושם עשה המחוקק את צדקת ה' לישראל. שבאר שם את תורתו ושם נשפט עם ישראל והתוכח משפטי ה' ודיניו עליהם כענין שמואל באמרו התיצבו ואשפטה אתכם את כל צדקות ה':


כב[עריכה]

"גור אריה יזנק מן הבשן" הנה האריה לא יזנק מן הבשן שהוא מקום מבחר המקנה כאמרו אבירי בשן פרות הבשן זולתי בהיותו בטוח לטרוף איזה טרף שיזדמן לו חוץ לבשן וכן יהיה דן בטוח לכבוש סביבותיו ויצא עליהן בטח:


כג[עריכה]

נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה. אתה נפתלי ירשת ים ודרום שבע רצון ומלא ברכת ה' ואיני צריך להתפלל על ברכת ארצך וזה כי בחלקו יחיו פירות גינוסר הראשונים להתבשל ומהם יהיו בכורים רצויים לפניו:


כד[עריכה]

"ברוך מבנים אשר" הנה אשר בזה יהיה ברוך מכל שאר השבטים כי אמנם על כל עשיר תהיה קנאת אחיו ושנאתם בצד מה והפך זה יקרה לשבטו של אשר כי אמנם יהי רצוי אחיו: " וטובל בשמן רגלו" וזה שהוא היה נותן זול בשמן בין אחיו לרב השמן אצלו:


כה[עריכה]

"ברזל ונחושת מנעליך וכימיך דבאך" אין כאל ישורון. אחר שסיים תפלתו על השבטים התחיל בברכת ישראל בכלל ואמר אתה ישורון בהיות כי אין כאל יכול על כל ובלתי משתנה תהי מלכותך נבדלת מכל שאר המלכיות בשתים. ראשונה שלא יכנסו בה אומות להלחם ולא יחמוד איש את ארצך מיראתך כמו שהיה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע. כאלו תהיה הארץ נעולה במנעולי ברזל ונחשת. שנית שלא תהיה מלכותך עולה ויורדת וכימיך שהם ימי הנעורים ותחלת כניסתך לארץ כן יהיה דבאך ועת זקנתך כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ. וברכתי זאת תחול: " כי אין כאל" המנהיג עניניך: " רוכב שמים בעזרך" כי אמנם האל שהוא בעזרך הוא רוכב שמים שהוא עליון מהם ומנהיגם על הפך דעת אנשי הצאב"ה שאמרו שאין לחשוב דבר נכבד יותר מן השמים. ובכן לא תהיה המלכות הבאה מאתו עולה ויורדת בעלות המזלות וברדתם:


כו[עריכה]

" ובגאותו שחקים מעונה" ובמעלתו הוא רוכב שחקים שהוא הגלגל חיומי אשר אין בו כוכב ולא צורה והמניע שלו הוא כח בלתי נראה כענין מעונת האריה אשר בה כח רב נסתר:


כז[עריכה]

"אלהי קדם" אלוה קדמון וכל זולתו מחודש מאתו: " ומתחת זרועות עולם" ולמטה מן השמים הוא אלהי זרועות ומנהיגי הנמצאים העולמיים והם ההוויים ונפסדים הנופלים תחת הזמן כמו איכיות היסודות והטבע הזן והמגדל והמוליד והמצייר בצמחים ובבעלי חיים: " ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד" והנה הוא גרש מפניך את האויב שהיה תושב הארץ ואמר לך השמד כי לא בחרבך ירשת ארץ באופן שתוכל לחשוב שבסור כחך באורך הזמן או בבא חליפתו יגברו האויבים כי אמנם הוא היה המגרשם ואיך יכנסו נגד רצונו:


כח[עריכה]

"וישכון ישראל בטח" כאמרו והארץ שקטה ממלחמה: בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל. יהי רצון שלקץ הימין עין יעקב והוא האדון אשר אתם מבקשים אשר הוא עין ישראל בסוף ובעקב הכל וכן שמיו יערפו טל יביעו טל בשפע אל ארץ דגן ותירוש כי אמנם המשיח יערוף לקחי כטל שהכל שמחים בו וג"כ השמים יביעו טל בשפע אל ארץ דגן ותירוש. כמו שהיה הענין בששת ימי בראשית קודם חטא של אדם הראשון כי לא המטיר ואדם אין לעכוד ואיד יעלה והשקה באופן שבהיות הארץ מעצמה ארץ דגן ותירוש בבא עליה עריפת טל לברכה מספיק להתפרנס את יושביה שלא בצער כאשר היתה הכוונה שיתפרנס אדם הראשון קודם חטאו כאמרם ז"ל (פרק בתרא דכתובות) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת:


כט[עריכה]

"אשריך ישראל" ואז תגיע אל האושר שהוא המדרגה העליונה האפשרית לעם: " מי כמוך" כאמרו ואשרו אתכם כל הגוים: " עם נושע בה'" שלא תהיה תשועתך ע"י מלחמתך אבל ה' ילחם לכם: " מגן עזרך" הוא שעזר אותך בזמן החורבן שלא כלית כאמרו לולי ה' שהיה לנו אזי המים שטפונו עזרנו בשם ה': " ואשר חרב גאותך" והוא אשר יהי' חרב גאותך שתתרומם על האומות במלחמתך עליהם כאומרו כי באש ה' נשפט ובחרבו את כל בשר: " ויכחשו איביך לך" שהם כבר בזו אותך ויכחשו עצמם כאשר יכבדוך כאומרו והשתחוו על כפות רגליך כל מנצאיך: " ואתה על במותימו תדרך" שאפילו מלכיהם יהיו נכנעים לך כאומרו והיו מלכים אומניך וכו' אפים ארצה ישתחוו לך: