מדרש רבה על בראשית לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מדרש רבה על בראשית · לב · >>

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי לי שור וחמור..."

ר' יהודה ור' נחמיה, ורבנן.

ר' יהודה אומר: משור אחד יצאו שוורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה.

ר' נחמיה אמר: לישנהון דברייתא היא, חמורתא גמלתא.

רבנן אמרי:

  • שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג יז): "בכור שורו הדר לו".
  • חמור זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט ט): "עני ורוכב על חמור וגו'".
  • צאן אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד לא): "ואתנה צאני צאן מרעיתי".
  • ועבד ושפחה - (תהלים קכג ב): "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, [כעיני שפחה אל יד גברתה]... חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז".

(מתוך בראשית רבה עה#ו).


דבר אחר: "ויהי לי שור וחמור..." -

  • שור, זה יוסף, שנאמר (דברים לג יז): "בכור שורו הדר לו".
  • חמור, זה יששכר, דכתיב (בראשית מט יד): "יששכר חמור גרם".
  • ובן בנו של יוסף, עומד לכלות את עמלק, שנאמר (שמות יז יג): "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב".
  • ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו, שנאמר (דברי הימים א יב לג): "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים".
  • וצאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד לא): "ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם".
  • ועבד, זה דוד, שנאמר (תהלים קטז טז): "אני עבדך בן אמתך".
  • ושפחה, זו אביגיל, שנאמר (שמואל א כה מא): "הנה אמתך לשפחה".
(מתוך בראשית רבה עה#יב).

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויירא יעקב מאד ויצר לו" - ר' פנחס בשם ר' ראובן: שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו: הבחור שבאבות, והבחור שבנביאים.

  • הבחור שבאבות, זה יעקב, שנאמר (תהלים קלח): "כי יעקב בחר לו יה", ואמר לו הקדוש ברוך הוא: (בראשית כח טו): "והנה אנכי עמך" ובסוף נתיירא, שנאמר: ויירא יעקב!
  • הבחור שבנביאים, זה משה, שנאמר (תהלים קו): "לולי משה בחירו". ואמר לו הקב"ה (שמות ג יב): "כי אהיה עמך", ולבסוף נתיירא, (במדבר כא לד): "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו", אינו אומר אל תירא אותו, אלא למי שנתיירא.

ר' ברכיה ור' חלבו, בשם ר' שמואל בר נחמן, משם ר' נתן: ראוים היו ישראל כלייה בימי המן, אלולי שנסמכה דעתן על דעת הזקן אביהם, אמרו: 'מה אבינו יעקב, שהבטיחו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: והנה אנכי עמך, נתיירא, אנו על אחת כמה וכמה!'. הוא שהנביא מקנתר את ישראל ואומר להם (ישעיהו נא יג): "ותשכח ה' עושך, נוטה שמים ויוסד ארץ...". אמר להון: אנשיתון מה אמר לכון (ירמיהו לא לו): "כה אמר ה': אם ימדו שמים מלמעלה..." - אם ראיתם שמים שמטו והארץ מתמוטטה, מנטיית שמים וארץ לא היה לכם ללמוד?! אלא (ישעיהו נא יג): "ותפחד תמיד כל היום".

(מתוך בראשית רבה עו#א).


דבר אחר: "ויירא יעקב מאד ויצר לו" - אמר ר' יהודה בר' עילאי: לא היא יראה, לא היא צרה? אלא:

  • ויירא, שלא יהרוג.
  • ויצר לו, שלא יהרג.

אמר:

  • אם הוא מתגבר עלי הורגני,
  • ואם אני מתגבר עליו, אני הורגו.

הדא הוא: ויירא, שלא יהרוג. ויצר לו, שלא יהרג.

אמר:

  • כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר: שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י?
  • כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר: שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם? שהרי כך אמר: יקרבו ימי אבל אבי. תאמר: שמת אותו זקן ובא עלי להרגני?

אמר רבי יהודה בר' סימון: כך אמר לו הקב"ה: (בראשית לא ג): "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך", תאמר עד כאן היו התנאים 'ושמרני בדרך הזה', ולא יותר?

אמר רבי יודן: אמר לו המקום שוב אל ארץ אבותיך. אף על פי כן ויירא יעקב מאד! אלא מכאן, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר' הונא בשם ר' אחא אמר: הנה אנכי עמך, אם יהיה אלהים עמדי. אלא מכאן, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר' הונא בשם ר' אחא אמר (שמות ג יב): "ויאמר כי אהיה עמך", ואין דבר רע מזיקך, וכתיב (שמות ד כד): "ויהי בדרך במלון [ויפגשהו ה' ויבקש המיתו]". אלא, שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורן אמר: (מלכים א א לו): "ויען בניהו בן יהוידע את המלך, ויאמר אמן כן יאמר [ה'...]", והלא כבר נאמר (דברי הימים א כב ט): "הנה בן נולד לך, הוא יהיה איש מנוחה..."! אלא, אמר: הרבה קטיגורין יעמדו מכאן ועד גיחון.

(מתוך בראשית רבה עו#ב).


"ויחץ את העם" - לימדך תורה דרך ארץ, שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחד. ממי אתה למד? מיעקב, שנאמר: ויחץ את העם וגו'. וכן הוא אומר (מלכים א יח): ואחביאם חמשים איש במערה.

(מתוך בראשית רבה עו#ג).