אבן עזרא על תהלים קטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


אהבתי - כמה הייתי אוהב שישמע השם קולי בהתחנני. ויש אומרים: אהבתי ה' כי ישמע קול תחנוני - כמו: אשר חכמים יגידו ולא כחדו.

ויש אומרים: כי יו"ד קולי נוסף. והנכון: שיחסר בי"ת בתחנוני.


פסוק ב[עריכה]


כי - טעם ובימי אקרא - כל ימי וזה אספר.


פסוק ג[עריכה]


אפפוני, ומצרי שאול - מן המצר מפעלי הכפל, כמו מי שם ממדיה, צרה בגוף ויגון בנפש.


פסוק ד[עריכה]


ובשם - ובשם הייתי קורא לאמר אנא לשון פיוס עם תודה, כמו אנא חטא העם הזה והייתי חושב בלב כי - [חנון - ורחום השם. ]

פסוק ה[עריכה]


חנון - ורחום השם.

וצדיק - כי המשורר ירא השם.

וטעם מרחם – כמו רחום.


פסוק ו[עריכה]


שומר - הטעם שלא אחשוב תחבולות להמלט, כי שמתי נפשי כאחד הפתאים, כי אם דלותי - ידעתי כי השם שהוא חנון ורחום יושיעני והייתי מבשר נפשי לאמר לה.


פסוק ז[עריכה]


שובי נפשי למנוחייכי - כנגד צרה ויגון אמצא, כי פעמים רבות גמל השם עלייכי או באה מלת גמל תחת יגמול, כמו: נתתי כסף השדה קח ממני.


פסוק ח[עריכה]


כי - כמה פעמים הצלת נפשי.

וטעם את עיני – שהיה חושב שימות, כמו: ויבך חזקיהו.

ואת רגלי - כי בהם התנועה שיוכל לברוח.


פסוק ט[עריכה]


אתהלך - בעבור שהזכיר רגלי, אמר: אתהלך בארצות החיים, שהם על פני הארץ ולא תחתיה.


פסוק י[עריכה]


האמנתי - אמר ר' משה: עתה אאמין כי מה שהייתי מדבר על לבי היה אמת, שאמר שובי נפשי ופירוש אני עניתי כמו דלותי מגזרת עני וכמו: זמיר עריצים יענה: ופירוש, אני אמרתי. על עת שנכתב בו ויהי דוד נחפז ללכת, וטעם כל האדם כוזב על שמואל שהבטיחו, או כוזב כמו לא יכזבו והטעם נכרת כי חשב שיהרג. ולפי דעתי: עתה אאמין כאשר אדבר, כי קודם עתה דברתי כזבים וככה עניתי כמו ויען איוב הראשון וענית ואמרת:

פסוק יב[עריכה]


מה - מה מנחה אתן לשם, כמו והשיב למלך ישראל.

ודקדוק תגמולוהי – על לשון ארמית עלוהי כמו עליו. ולפי דעתי: שהיא שתי מלות אע"פ שהיא חסירת אל"ף, כמו לפלמוני המדבר את אשר עדן ובבל ובמה:

פסוק יג[עריכה]


כוס - על דעת רבי משה: שהוא כמו מנת חלקי וכוסי והנה הכוס מקרה והוא הנושא. ואחרים אמרו: כי הוא כמשמעו.

אשא - כמו ארים והטעם מרוב השמחה, ואמר אם צרה ויגון ובשם ה' אקרא.

ואם כוס ישועות – כן להקים דברו הראשון, כי בכל ימיו יקרא בשם ה', בין בצר בין במרחב.


פסוק יד[עריכה]


נדרי - ה"א נגדה נוסף.

ומלת נא – עתה ככל נא שבמקרא ונכנסת למ"ד עם לכל עמו כמו מימין לבית.


פסוק טו[עריכה]


יקר - הזכיר הטעם למה מלטו השם, כי הוא מהחסידים.

יקר - קשה כמו ויקר פדיון נפש,ם קשה הוא בעיני השם להמית חסידיו בלא עתם.

וה"א המותה – נוסף כה"א לשאולה ואין הה"א סימן ללשון נקבה והעד שהמלה מלעיל.


פסוק טז[עריכה]


אנה - כמו: אנא חטא והוא לשון תודה כי תתחלף מלת אנה בה"א, או באל"ף לשנים טעמים: פעם לשון פיוס ופעם לשון תודה, כמו זה שהוא מודה לשם אנה ה' כי אני עבדך כי זה איננו לשון פיוס, רק אם יאמר אנה ה' הושיעה נא הוא לשון פיוס וככה מלת אולי פעם שמא ופעם כמו מתאוה, אולי אוכל להלחם אולי יהיה זה ופעם שמא אולי לא תאבה האשה מפי החכם.

פתחת למוסרי - כאילו היה קשור במוסרות והלמ"ד נוסף כלמ"ד, הרגו לאבנר.


פסוק יז[עריכה]


לך, בשם ה' אקרא - שיקרא בני אדם לעבוד את השם, כדרך ויקרא שם בשם ה' אל עולם.


פסוק יח[עריכה]


נדרי - כבר הזכיר זה בראשונה וטעם להזכירו פעם אחרת, כי הנדר שנדרתי לא אשלמנו במקום אחר כי אם בבית השם, על כן אחריו -

פסוק יט[עריכה]


בחצרות בית ה' - יו"ד בתוככי נוסף כמו בתוככי מצרים או לנוכח המדינה וחתם במלת הללויה שכן יאמר לכל עמו הנזכר למעלה.