אבן עזרא על תהלים קטו

<< · אבן עזרא על תהלים · קטו · >>

פסוק א

לא לנו ה' לא לנו - עבורינו, כמו: אמרי לי.

כי לשמך - שהוא נקרא עלינו תן כבוד וזה שתעשה בעבור חסדך.

פסוק ב

למה, נא - עתה וכבר פירשתיו.

פסוק ג

ואלהינו בשמים - בעליונים, או בעבור כי מן השמים תבאנה כל הגזרות בארץ.

פסוק ד

עצביהם - הזכיר גדולות השם ושאין כח לאלהי העמים וקראם עצבים, כי הם לעצבון לעובדיהם ולא יועילם.

מעשה ידי אדם - דרך קלון להם שיעבדו מעשיהם.

פסוק ה

פה - והמציירים נכבדים מהם, כי הם ירגישו גם ידברו.

פסוק ו

אזנים - הזכיר ארבע הרגשות והניח האכילה, כי אין צורך לה.

פסוק ז

ידיהם - כנגד ידיהם ורגליהם.

וטעם יהגו – אפילו לא יהגו כיונה גם עוף אחר.

פסוק ח

כמוהם - דרך תפלה.

פסוק ט

ישראל - אמר: בטח, כנגד כל אשר בוטח בהם. אמר בן בלעם: כי עזרם ומגינם הוא היה ראוי להיותו עזרכם ומגנכם הוא. והנכון בעיני: שהוא כך ישראל בטח בה' כי הוא לעולם עזר לישראל ומגנם כמו: מגן עזרך.

פסוק י

בית - אחר שהזכיר ישראל, הזכיר קדושיו, והם בית אהרן.

פסוק יא

יראי - אחר כן כלל ליראי השם בכל עם ועם.

פסוק יב

ה' - אמר ר' משה: כי זכרנו - הזכרים שלנו ויברך בית ישראל - הנקבות. ואין זה נכון, כי בית אהרן אינם נקבות איש וביתו בכל המקרא רק זכרנו מגזרת זכירה והאות על זה שהוא קמוץ, כי אילו היה מגזרת זכרים היה הרי"ש בקמץ קטן, רק הטעם השם שזכרנו תמיד הוא יברך אלה הבוטחים בו ושב להזכירם.

פסוק יג

יברך - וטעם הקטנים - שיהיו שוים בברכה עם הגדולים.

פסוק יד

יוסף - הנה פירש מה היא הברכה, כי היא תוספת ולהפך הקללה - היא חסרון.

פסוק טו

ברוכים - שב לפרש כי התפלה שהתפלל לברכם תתקים.

וטעם עושה שמים וארץ – שתקן היבשה והרקיע, כמו: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים והנה הטעם כי הוא מושל בעליון ובשפל והוא יברך אתכם.

פסוק טז

השמים - אמר רבי משה: כי השמים כמו מקום. ואני כבר פירשתיו בספר השם, כי שמים על מתכונת שנים וגזרתו משם, בעבור שני מקומות בסדן שהם נטועים. וכן כתוב: לנטוע שמים וליסוד ארץ, וחסרי דעה חשבו כי ממשלת האדם בארץ כממשלת השם בשמים ולא דברו נכונה, כי מלכות השם בכל משלה רק פירוש נתן לבני האדם - שהאדם כמו פקיד אלהים בארץ, על כל מה שיש בה והכל בדבר השם.

פסוק יז

לא - טעם השם כח נשמה באדם, נתן בידו החיות והצמחים להכיר מעשה השם ולהללו בעודו חי.

יורדי דומה - מקום כריתות וארץ גזירה כמו ודמיתי אמך. ויש אומרים: כי הוא מגזרת ולא דומיה לי, ואל תתני דמי לו ואף כי אחריו כתוב -

פסוק יח

ואנחנו - זאת הברכה היא בפה, להודות כי נשמת הצדיק לעולם תהלל את השם.