מלבי"ם על תהלים קטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · קטז · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אהבתי". גם בעת שהייתי לא בצר, והייתי בריא אולם, גם בעת הזאת "אהבתי תחנוני, כי ישמע ה' את קולי", ר"ל אהבתי להתחנן ולהתפלל אל ה', מפני שה' ישמע קולי תמיד, ולא לבד שישמע קולי בעת אקרא.

ביאור המילות

"אהבתי". דבק עם תחנוני:
 

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הטה אזנו לי", כמי שמטה אזנו אל בן יחידי אולי ישמיע קולו כי קול ערב לו ורוצה לשמוע תחנוניו, "ובימי אקרא", וע"כ גם "בימי אקרא", גם בעת הטובה, לא בדמי ימי, רק בימי הטובים קראתי והתפללתי אל ה', (שסתם ימים נאמר על ימים טובים):

ביאור המילות

"בימי". עמ"ש יחזקאל כ"ב ז':
 

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג-ד) "אפפוני", ולכן כ"ש עתה אשר "אפפוני חבלי מות", ויותר מזה כי גם "מצרי שאול מצאוני", שהשאול הוא אחר המות, "וצרה ויגון אמצא", א"כ בודאי "בשם ה' אקרא", ואבקש לאמר "אנה ה' מלטה נפשי", התפללתי שימלט נפשי מיד שאול:

ביאור המילות

"מצאוני, אמצא". עמ"ש ישעיה ל"ה י', שאחר שמצאו הרעות אותו, אז ירגישם וימצא הוא את הצרה ויגון:
 

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חנון", והנה ישמע תפלתי,
  • א) מצד שהוא חנון ונותן מתנת חנם גם בלא מע"ט,
  • ב) מצד שהוא "צדיק" לשלם לצדיק כצדקתו, ויעשה לי מצד מע"ט,
  • ג) מצד "שאלהינו מרחם" על הדל ונדכא, וחנון וצדיק הוא טעם ששמע תפלתו תמיד, ועתה יוסיף לשמוע מצד הרחמים:
 

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שומר פתאים ה' דלותי", מה שדלותי בחולי, היה מצד שה' שומר פתאים, שבזה רצה לשמור אותי מחטא ולהחזירני בתשובה, כי בזה עצמו אשר דלותי עי"כ "לי יהושיע", יושיעני תשועת הגוף והנפש, ולכן.

ביאור המילות

"דלותי". בא גם על החולי, מדוע אתה ככה דל בן המלך:
 

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שובי נפשי למנוחיכי" ואל תדאגי, "כי ה' גמל עליכי", (שהגמול הוא מצד התפעליות איבה או אהבה), ר"ל מה שעשה לך ודכא אותך ביסורים היה מצד הגמול, אם לפי המעשה, אם לפי אהבתו והשגחתו הפרטית:

ביאור המילות

"גמל". הוא תמיד ע"י התפעלות, כמ"ש בסי' כ"ח.
 

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", מסב פניו אל ה', אומר מה "שחלצת את נפשי ממות", הגם שנגזר עלי מיתה, ומה שחלצת "את עיני מן דמעה" שבכיתי לפניך, (כמ"ש ויבך חזקיה בכי גדול), הנה בזה חלצת "את רגלי מדחי", בזה הצלתני שלא ידחו רגלי מדרך הטוב והישר. כי מעתה.  

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שמעתה כל זמן שאהיה בארצות החיים ואחיה "אתהלך תמיד לפני ה'", כצדיקים המתהלכים לפני ה' כמ"ש התהלך לפני והיה תמים, ולא ידחו רגלי:  

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י-יא) "האמנתי", ר"ל אני מאמין בכל לב מה שאדבר ואחליט עתה, והוא שאדבר לאמר כי "עניתי מאד" בעת אשר "אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב", שמה שאמרתי אז בעת היאוש, שאז אמרתי בחפזון ובבלי ישוב הדעת שכל האדם כוזב, דהיינו שאין ממש בחיי האדם ובכל עניניו כי בהבל ילך ובחשך שמו יכוסה, כן אמרתי אז בחפזי שלא בהשכל, ועתה "אדבר" ואומר שאז "עניתי מאד", שהייתי מעונה ויורד מאד בשפל המדרגה להתיאש כל כך, כי אני רואה עתה שיש תקוה ויש שכר ואין האדם כוזב, ומבאר כי.  

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב-יד) "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי", שהחייני אחר היאוש הגדול הזה. ומבאר שעקר הטובה אצלו אינו החיים, רק עקר הטובה הא מה שעתה יוכל להודות לה'. כמ"ש כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך וכמש"פ שם, וז"ש "מה אשיב לה' על מה שגמל עלי אשר כוס ישועות אשא ואקרא בשם ה'" להודות לה' חסדו ולפרסם גדולת ה', "ולשלם נדרי לה' נגדה נא לכל עמו", שזה הוא הטובה היותר גדולה שגמל עלי:  

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"נגדה לכל". מצאנו מלת נגד ואחריו למ"ד, מנגד סביב לאהל מועד (במדבר ב'), מנגד לאיש כסיל (משלי י"ד), ולא פי' עתה, והוא דבק עם אשלם:
 

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יקר", עתה סיים דבריו מה שהתחיל לא המתים יהללו יה ואנחנו נברך יה, (כי כן גמל ה' עלי שאקרא בשם ה' ואשלם נדרי לו), ולכן "המות שימותו חסידיו" הוא דבר "יקר בעיני ה'" והוא חושב מחשבות שלא ימותו, אחר שבחיים הם מהללים את ה' "ולא המתים יהללו יה":

ביאור המילות

"יקר בעיני ה'". כמו ויקר דמם בעיניו (למעלה ע"ב), "המותה". המות, והה"א נוספת:
 

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אנה", (חלק ה'), עתה יתחיל להתפלל שיצילהו ה' מיד אויביו הקמים עליו, שהוא מלך אשור וכל המונו, "אנה ה' כי אני עבדך", ואין ראוי שתמסרני לעבוד לאדון זולתך, ואיני כעבד מקנה כסף רק אני "בן אמתך" כעבד יליד בית, וא"כ מהראוי כי "פתחת למוסרי", כי תפתח את המוסרות ששם מלך אשור עלי:  

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז-יט) "לך אזבח זבח תודה" על נס סנחריב, ואפרסם שם ה' שנית, "ונדרי אשלם לה' נגדה נא לכל עמו", היינו נגד טובת הכלל שעשה לכל עמו, "בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים", שזה נוגע לבהמ"ק ולכלל עיר ירושלים שתנצל מיד הצר הרוצה להחריבה, ויהיו נדרים זבחי תודה על תשועת כלל ישראל וירושלים ובהמ"ק: