לָמָּה תְּרַצְּדוּןתרעדו הָרִים גַּבְנֻנִּים? הָהָראתם רועדים לרגל גילוי השכינה על ההר ש- חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹלשבת בו (הר סיני ובהמשך הר המוריה), אַף יְהוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח.
עם טעמים:
לָ֤מָּה׀ תְּֽרַצְּדוּן֮הָרִ֢ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־יְ֝הֹוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"למה תרצדון הרים גבנונים" - כל זה מוסב על ה' יתן אומר עוד יאמר להם למה תרצדון הרים גבנונים למה תארובון אתם ההרים גבנונים הגבוהים להשחית את ההר אשר חמד אלהים לשבתו לשרות עליו שכינה הוא הר הבית אף הוא לנצח ישכון שם קדושתו קדושת עולם משנבחר לשבתו לא שרתה שכינה במקום אחר ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן רצד הוא מארב בל' ערבי אבל מנחם פירש תרצדון כמו תרקדון אף אותו לשון נופל על השיטה הזאת
"למה" וא"כ אתם מלכי צבאות, "למה תרצדון" ורצתם "על הרים גבנונים" האלה להלחם משם עם ישראל, הלא "ההר" אשר "חמד אלהים לשבתו", שבחר בו שיהיה בקדושת הארץ ושיהיה שלו להשרות שכינתו שם, א"כ "אף ה' ישכן לנצח" ולא תוכלו לגרשו משם, (וגם בציור הזה עלה במחשבתו הגבורות שעשה ה' בימי קדם בהרים האלה במלחמת סיחון ועוג, וישראל רמה ידו:
ביאור המילות
"תרצדון". פעל מורכב משתי תיבות תרץ צד. תרוצו על צדי הרים גבנונים,
ו"גבנונים" מענין גב וגובה, ונוסף הנו"ן כמו או גבן, שבא על גב שיש בגופו:
