רש"י על תהלים סח
<< · רש"י על תהלים · סח · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"כהנדוף" - כהתנדף כאשר יתנדף העשן כן תנדפם
"מפני אלהים" - מפני הארון בימי משה ובנוחה יאמר שובה ה' וגו' (במדבר י')פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"סולו" - לשון שבח וכן לא תסלה בכתם (איוב כ"ח) המסולאים בפז (איכה ד')
"ביה שמו" - בשם י"ה שהוא ל' יראה כדמתרגמינן דחילא עזי וזמרת יה (לקמן קי"ח) וכן כי יד על כס יה (שמות יז) בתרגום וכן כי ביה ה' (ישעיהו כ"ו) ארי בכן תתפרקון במימרא דחילא ה' ותקיף עלמא אומר המשורר שבחו לפניו וגורו מפניו ועלזו וזהו דוגמת האמור במקום אחר וגילו ברעדה (לעיל ב')פסוק ו (כל הפסוק)
"אבי יתומים" - זהו השבח שתשבחו לפניו כל הענין עד סוף כל המזמור אבי יתומים שנעשה אב לישראל שהם יתומי' כמו שנאמר (איכה ה') יתומים היינו ואין אב
"ודין אלמנות" - שעשה משפטה של ירושלים שנאמר בה היתה כאלמנה (שם א')פסוק ז (כל הפסוק)
"מושיב יחידים ביתה" - ישראל שהיו מפוזרין כנסם יחד איש איש מנדחו והושיבם בית שלם וכנסיה שלימה
"מוציא אסירים בכושרות" - הוציא את ישראל ממצרים בחדש שהוא כשר להולכי דרכים לא חמה ולא צנה
"אך סוררים" - מצרים
"שכנו צחיחה" - ונשארה ארצם ציה וצמאה (מצאתי)פסוק ח (כל הפסוק)
"בצעדך" - כשצעדת בצעדך בצעד שלך
"סלה" - שם הראיתני זה דרכך לעולם לכל צרה גאולהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"גשם נדבות תניף" - עוד זאת עשית לנו אם הוצרכנו לגשמים הניפות והטלת עלינו תמיד גשמי נדבה וברכה
"נחלתך ונלאה אתה כוננתה" - כשהיתה נחלת ארצך נלאה וצמאה למטר אתה כוננת אותה (מצאתי) נחלתך ונלאה הקרויה נחלתך והיא נלאה כלומר פעמים שהיא כךפסוק יא (כל הפסוק)
"חיתך ישבו בה" - עדתך ישבו בה כמו ויאספו פלשתים את מחניהם[1] לחיה (שמואל ב כג) ד"א חיתך כנסת ישראל קרויה בהמתו וחיתו של הקב"ה
"תכין בטובתך" - כשיצאו ממצרים הסיבותם במדבר ארבעים שנה לפי שעמדו כנעניים וגדעו את האילנות ובתוך כך שעכבו במדבר עמדו ותקנו הכלפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"אם תשכבון בין שפתים וגו'" - כל זה האומר יאמר להם אם אתם שכבתם בין תחומיכם והתענגתם בתענוגים זאת יונתי כנסייתי כנפיה נחפה בכסף ומהו הכסף והחרוץ בפרש שדי וגו' כשפירש הקב"ה לפניהם תורתו אשר המלכים נשלגים ומתלבנים בה בארץ צלמות וחשך אז נחפו כנפיה (כנפי יונה) בכספה וחמדתה של תורה ומצות
"כנפי יונה" - פלומ"א בלע"ז
"ואברותיה" - כנפיה שעופפת בהן
"בירקרק חרוץ" - פתר דונש בן לברט החרוץ הוא זהב ולכך נתנו המשורר אצל הכסף וירקרק החרוץ הוא הזהב אשר יובא מארץ החוילה ומארץ כוש זהב טוב מאד מאד לא הוא ירוק ולא הוא אדום ולכך קראו ירקרק כמו (ויקרא י"ג) לבן אדמדם שאינו לא לבן ולא אדום לכך נכפל ירקרק אדמדםפסוק טו (כל הפסוק)
"בפרש" - לשון ופרשו את השמלה (דברים כ"ב) בוררין את הדבר כשמלה חדשה
"מלכים" - אלו ת"ח כמו שנאמר (משלי ח') בי מלכים ימלוכופסוק טז (כל הפסוק)
"הר אלהים הר בשן" - והיכן פירשה בהר סיני שהוא הר אלהים סמוך לבשן בעבר הירדן
"הר גבנונים" - הר המיוחד שבהרים
"גבנונים" - לשון הרים על שם גובהם כמו (יחזקאל ט"ז) ותבני לך גב כל דבר גבוה קרוי גבפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"עלית" - אתה נגיד עמו משה בן עמרם למרום שבית שבי את התורה ולקחת מתנות מן העליונים ולתתם לבני אדם
"ואף סוררים לשכון יה אלהים" - אף עוד גרמת ששכן הקב"ה במשכן בתוך עם שהיו סוררים וממרים ומקציפים אותופסוק כ (כל הפסוק)
"ברוך ה' וגו'" - זה מן השיר האמור למעלה שירו לאלהים
"יעמס לנו" - יתן לנו ישועה רבה מכל עומס ככל אשר נוכל שאת (מצאתי יום יום יעמס לנו כל הימים כן נוהג בנו לכל צרה ישועה)פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
"למען תמחץ" - רגלינו
"בדם" - כשימחץ את ראש האויב תהא רגלינו בוקעת בדמם תמחץ לשון בוקע בתוך הדם כמו (שופטים ה) מחצה וחלפה רקתו כמו בקעה ול' משנה הוא והיו עולי רגלים בוקעים עד ארכבותיהם בדם ד"א תמחץ שם כלי ששואבין בו יין מן הבור מחץ שמו במסכת ע"ג ולשון כלביך מדם האויבים
"מנהו" - תהיה פרנסתו כדאמרינן מאי משמע דמן לישנא דמזוני הוא דכתיב (דנייאל א') אשר מנה את מאכלכם וגו'פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
"שם בנימין" - הצעיר נעשה רודה עליהם
"רודם" - כמו רודם בקמ"ץ משם זכה להיות מלך לפי שירד תחלה לים וכן אמר לו שמואל לשאול (שמואל א טו) הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה ותרגמו יונתן שבטא דבנימן עבר בימא בריש כל שאר שבטיא
"שרי יהודה רגמתם" - מתקנאים בהם וזורקין בהם אבנים וכן שרי זבולון ונפתלי וכן אמר לו צוה אלהיך עזך (סא"א) ד"א רגמתם רקמתם לבוש בגדי רקמתם ל' ארגמן כך חברו מנחםפסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
"גער חית קנה" - זה עמלק שנמשל כחית יער הדר בין הקנים
"עדת אבירים בעגלי עמים" - עם ששמנו ועשתו כפרים אבירים בתוך שאר האומות שאינם אלא כעגלים לנגדם
"מתרפס ברצי כסף" - אינם מתרצים לכל אדם אלא א"כ מרצה להם מעות
"בזר עמים" - פזרו את השבטים כד"א (דברים ל"ג) אף חובב עמים ותמיד קרבות יחפצון חפצים להלחם בנופסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
פסוק לו (כל הפסוק)
"נורא אלהים ממקדשיך" - ממה שהחרבתו אתה יראוי אם למקדשו לא נשא פנים קל וחומר לרשעים ומדרש אגדה אל תקרי ממקדשיך אלא ממקודשיך שכשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתירא ומתעלה ומתקלס וכן הוא אומר בקרובי אקדש (ויקרא י') ונקדש בכבודי (שמות כ"ט) במיתת שני בני אהרן ורבותינו דרשו כל המזמור עד ברוך ה' יום יום על מתן תורה וגשם נדבות במתן תורה וחיתך ישבו בה ואני אין לבי מתיישב לאמן לשון ישבו בה בל' נתיישבו בתורה וההר חמד אלהים לשבתו לבי מתיישב לדרשו על הר סיני שהרי לא לשבתו חמדו ולא לשכון בו לנצח וכאן כתיב ישכון לנצח וכן מלכי צבאות פירשו כמו מלאכי צבאות ואין זה לשון המקרא
<< · רש"י על תהלים · סח · >>
- ^ "את מחניהם" לא מופיע בפסוק