ישעיהו כג
קיצור דרך: t1023
תנ"ך > ישעיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו
הפרק במהדורה המוטעמת
כג א מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃
ב דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃
ג וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃
ד בּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃
ה כַּאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃
ו עִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃
ז הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵרָח֖וֹק לָגֽוּר׃
ח מִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יהָ֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃
ט יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כׇּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כׇּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃
י עִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃
יא יָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל־הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהֹוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃
יב וַיֹּ֕אמֶר לֹא־תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִיד֗וֹן כתיים כִּתִּים֙ ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃
יג הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בחיניו בַחוּנָ֗יו עֽוֹרְﬞרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃
יד הֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃
טו וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃
טז קְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃
יז וְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑הֿ וְזָ֥נְתָ֛ה אֶת־כׇּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃
יח וְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהֹוָ֔ה לֹ֥א יֵאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ יִהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶֽאֱכֹ֥ל לְשׇׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו
ב דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך
ג ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים
ד בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות
ה כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר
ו עברו תרשישה הילילו ישבי אי
ז הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור
ח מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ
ט יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ
י עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד
יא ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה
יב ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים [כתים] קומי עברי גם שם לא ינוח לך
יג הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו [בחוניו] עררו ארמנותיה שמה למפלה
יד הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן
טו והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה
טז קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי
יז והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה
יח והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק
א מַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ.
ב דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ.
ג וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם.
ד בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת.
ה כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר.
ו עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי.
ז הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר.
ח מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
ט יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
י עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד.
יא יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת יְהוָה צִוָּה אֶל כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ.
יב וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כתיים [כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ.
יג הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו [בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה.
יד הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן.
טו וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה.
טז קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי.
יז וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יח וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק.
(א) מַשָּׂא צֹר הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת מִבּוֹא מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ.
(ב) דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ.
(ג) וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם.
(ד) בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת.
(ה) כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר.
(ו) עִבְרוּ תַּרְשִׁישָׁה הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי.
(ז) הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר.
(ח) מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
(ט) יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ לְחַלֵּל גְּאוֹן כָּל צְבִי לְהָקֵל כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.
(י) עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר בַּת תַּרְשִׁישׁ אֵין מֵזַח עוֹד.
(יא) יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת יְהוָה צִוָּה אֶל כְּנַעַן לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ.
(יב) וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כתיים [כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ.
(יג) הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים הֵקִימוּ בחיניו [בַחוּנָיו] עֹרְרוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה.
(יד) הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן.
(טו) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה.
(טז) קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי.
(יז) וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
(יח) וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק.
א מַשָּׂא צֹר:
| ספינת מסחר פיניקית מסוג הִיפּוֹס (תגליף על ארון קבורה, המוזיאון הלאומי של ביירות) |
הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ המגיעות למקומות רחוקים כגון תרשיש, כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת ביתן של האוניות, הנמל מִבּוֹא מלבוא אליו, מֵאֶרֶץ כִּתִּים קפריסין נִגְלָה לָמוֹ להם השוד (כלומר, כאשר עגנו בקפריסין נודע להם שנמל הבית שלהם הושמד). ב דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי כיתים, סֹחֵר צִידוֹן סוחרי צור (צידון היא עיר גדולה בממלכת צור) עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ היו מבקרים אותך בהמוניהם בעבר. ג וּבְמַיִם רַבִּים באוניות ששטו בים הגדול הם הובילו את זֶרַע שִׁחֹר תבואת מצריים, קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ, וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִם צור למרכז מסחר עולמי.
ד בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם מָעוֹז הַיָּם הים כביכול אומר לך (הים שהיה המעוז של צור) שהוא לא אבא שלך לֵאמֹר: לֹא חַלְתִּי היו לי צירי לידה וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת ולא גידלתי בחורות. ואין לצור זכות לכנות את עצמם "בני ים".. ה כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע השמועה על חורבן צור יגיע לְמִצְרָיִם, יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר כאשר ישמעו על כך. ו עִבְרוּ צור, עיברו ל- תַּרְשִׁישָׁה, הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי אִי צור (ששוכנת על חוף הים). ז הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה שהיתה שמחה פעם, מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ הקדומים ביותר יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר היו בעבר בני צור מגיעים למקומות רחוקים ומקימים שם מושבות.
ח מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה בעלת העטירה, אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים, כִּנְעָנֶיהָ רוכליה נִכְבַּדֵּי אָרֶץ? ט יְהוָה צְבָאוֹת יְעָצָהּ, לְחַלֵּל להשפיל גְּאוֹן כָּל צְבִי חמדה, לְהָקֵל לבזות כָּל נִכְבַּדֵּי אָרֶץ. י עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹר ארצך תוצף ותאלצי לעבור בה כפי שחוצים במצריים את היאור כשהוא עולה על גדותיו, בַּת תַּרְשִׁישׁ כינוי לצור (על שם האֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ שבבעלותה - פסוק א) אֵין מֵזַח עוֹד נהרס המזח בנמל שלך. יא יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם הִרְגִּיז מַמְלָכוֹת, יְהוָה צִוָּה אֶל כְּנַעַן צור (תושביה נקראו כנענים) לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ מבצריה. יב וַיֹּאמֶר: לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז, הַמְעֻשָּׁקָה את שעשקו אותך בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן, (כתיים) כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִי גם אם תנדדי לכיתים - גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ. יג הֵן אל לה לצור לבטוח בכוחה שהרי... אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה נחרב כאילו לא היה, אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּים עשתה אותו לשטח מדברי, הֵקִימוּ (בחיניו) בַחוּנָיו מגדלי התקפה עֹרְרוּ אשור עירערו את אַרְמְנוֹתֶיהָ, שָׂמָהּ שמו אותה לְמַפֵּלָה.
יד
הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן.
{ס}
טו
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד כימי שנותיו של אדם (וכתב "מלך" כי מדובר בממלכה), מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה:
טז
"קְחִי כִנּוֹר, סֹבִּי עִיר הסתובבי ברחבי העיר, זוֹנָה נִשְׁכָּחָה שאיבדה את יופיה ואינה מבוקשת עוד; הֵיטִיבִי נַגֵּן, הַרְבִּי שִׁיר, לְמַעַן תִּזָּכֵרִי".
יז
וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה להרוויח כסף במסחר (וכיוון שדימה את המסחר לזנות בפסוק הקודם השתמש במילה "אתנן", שכר הזונה), וְזָנְתָה אֶת עם כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יח
וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה לאחר שיבינו שבזכות ה' הם חזרו לפועלם, יתנו מריוחיהם לאות תודה, לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן ישמר במחסן, כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יְהוָה יִהְיֶה סַחְרָהּ, לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק ולבגד נהדר.
{פ}
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: