מצודות על תהלים סח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על תהלים · סח · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אויביו" - אויבי ישראל נקראים אויבי המקום

"יקום" - לנקום נקמת עמו

מצודת ציון

"יפוצו" - ענין פיזור

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהנדוף עשן" - כמו העשן הנדחף ממקומו ברוח קל כן תנדוף האויב בסבה קלה

מצודת ציון

"כהנדוף" - ענין דחיפה כמו עלה נדף (ויקרא כו)

"כהמס" - מלשון המסה והמגה

"דונג" - שעוה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"יעלצו" - ענין שמחה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביה שמו" - ר"ל היו בטוחים בהתשועה בעבור כי עתה יה שמו ואין השם שלם עד הזמן ההוא ותבוא א"כ התשועה למען שמו ולזה מעתה עלזו ושמחו לפניו

"סולו" - רוממו לה' הרוכב על השמים הנקראים ערבות

"שירו לאלהים" - ר"ל היו בטוחים על התשועה ומעתה שירו עליה

מצודת ציון

"סולו" - ענין הרמה והגבהה כמו סולו סולו המסילה (ישעיהו סב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבי יתומים וגו' במעון קדשו" - ר"ל אף כי אלהים יושב במעון קדשו בשמים ממעל מ"מ משגיח הוא בתחתונים והוא לאב ולדיין לישראל הנקראים יתומים ואלמנות כמ"ש יתומים היינו וגו' אמותינו כאלמנות (איכה ה)

מצודת ציון

"במעון" - ענין מדור

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך סוררים" - רק אנשי מצרים הסוררים הם לבדם נשארו שוכנים בארץ צמאון ויובש בעבור רוב המכות שהכה בהם אבל אתם הייתם מלאים כל טוב ובטוחים תהיו שכמו כן יהיה לעתיד

"מוציא" - הנאסרים במאסר הגלות היה מוציא בעת הכושר אשר ייטיב להולכי דרכים לא חמה ולא צנה כי כן הוא בימי ניסן

"מושיב יחידים" - ר"ל בהיותכם במצרים יחידים מפוזרים בכל הארץ אחד הנה ואחד הנה הלא בעת בוא הגאולה כנס המקום אתכם בשעה אחת לרעמסס והושיב אתכם בבית אחד כלומר בכנסיה אחת

מצודת ציון

"בכושרות" - מלשון כשר

"צחיחה" - ענין צמאון ויובש כמו צחיח סלע (יחזקאל כד)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בישימון סלה" - במדבר שהוא מעולם מקום שממון ואין שם דרך סלולה

"בצאתך" - בעמוד ענן להורותם הדרך

מצודת ציון

"בצעדך" - מלשון צעד ופסיעות

"בישימון" - מלשון שממה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זה סיני" - ר"ל זה האלהים הנגלה לישראל על הר סיני

"נטפו" - זיעה מגודל החרדה

"שמים" - שרי מעלה

"ארץ" - האומות יושבי הארץ

מצודת ציון

"נטפו" - מלשון נטיפה והזלה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גשם נדבות" - כשבאו לארץ הזלת עליה גשמי נדבה ר"ל לא בגמול המעשה כי אם בנדבה

"נחלתך ונלאה" - כשהיתה נחלתך עייפה וצמאה למטר הלא אתה ה' כוננתה אותה במטר רב

מצודת ציון

"תניף" - ענין הזלה והתכה כמו ונופת צופים (לעיל יט)

"ונלאה" - הוי"ו יתירה והוא ענין עייפות כמו ונלאתי כלכל (ירמיהו כ)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בטובתך" - במדת טובך הכנת המטר לגדל התבואה להשביע נפש העני

"חיתך" - עדתך ישבו בהארץ ההיא

מצודת ציון

"חיתך" - עדתך וכן וחית פלשתים (שמואל ב כ"ג)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדני יתן" - ר"ל כמו שעשה עמנו לשעבר כן יקיים אומר הנביאים המבשרות לצבא ישראל הגדול והרב

מצודת ציון

"המבשרות" - מלשון בשורה

"צבא רב" - חיל רב

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונות בית" - הכנסיה הדרה מעולם בבתי הארץ ההיא תחלק לעצמה שלל מלכי הצבאות ההמה

"צבאות" - וזהו הבשורה שמלכי צבאות האומות יהיו נדודים מא"י

מצודת ציון

"ידדון" - מלשון נדידה

"ונות" - מלשון נוה ומדור

"שלל" - ענין ביזה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם תשכבון" - ר"ל אף אם מצרות הגלות תהיו חשוכים וכעורים כשוכב בין מקום שפיתת הקדרות

"כנפי יונה" - מ"מ תהיו נאים כמו כנפי יונה הנראה כמחופה בכסף ובזהב משובח הנוטה מעט לגוון הירוק ר"ל סוף הדבר לגאולה שלימה ורב טוב

מצודת ציון

"שפתים" - הוא מקום עריכת ומושב הקדרות כמו שפות הסיר (יחזקאל כ"ד)

"נחפה" - מכוסה

"ואברותיה" - כנפיה כמו אבר (כיונה לעיל נ"ה)

"בירקרק" - גוון ירוק

"חרוץ" - מין זהב כמו ומחרוץ תבואתה (משלי ג')

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בה" - בהארץ ההיא תתלבן כשלג אתה העדה היושבת בגולה בצלמות

"בפרש" - אז כאשר יפרש שדי לגרש מלכי האומות מא"י

מצודת ציון

"בפרש" - מלשון הפרשה ופרוד

"תשלג" - מלשון שלג

"בצלמון" - מלשון צלמות ור"ל חושך

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הר גבנונים וגו'" - הר בית ה' שהוא מקטני ההרים הוא לכם הר בשן כי זכות המקדש עומדת לכם ורועה אתכם כהר בשן שהוא מקום מרעה

"הר אלהים וגו'" - הר סיני אשר ירד עליו אלהים הוא לכם הר בשן ר"ל כמו שהר בשן הוא דשן ושמן ומקום מרעה כן הוא לכם הר סיני כי זכות התורה שקבלתם שמה היא הרועה אתכם ומגין עליכם

מצודת ציון

"הר בשן" - הוא מקום דשן ושמן כמ"ש שמעו וגו' פרות הבשן (עמוס ד')

"גבנונים" - מלשון גב וגובה והנוני"ן באים להקטין כמו האמינון אחיך (שמואל ב י"ג)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למה תרצדון" - אתם מלכי האומות הנמשלים מול המקום להרים קטנים למה תרקדון בהיכלו הלא הוא ההר אשר חמד ה' לשבת בו ואף ישכון שם לנצח ולא ישאר בידכם

מצודת ציון

"תרצדון" - כמו תרקדון

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רכב אלהים" - מוסב למעלה לומר גם בעבור זה היו בטוחים כי סוף הדבר יהיה גאולה שלימה כי ראה חיבתך לפני המקום כי הלא מלאכי רכבו המה הרבה רבבות שרים וה' שוכן בם גם אף בעת בואו בקדושתו להר סיני ליתן התורה כי גם המלאכים ירדו עמו ובכל עת המה קרובים לשכינה

מצודת ציון

"אלפי" - שרים וגדולים כמו אלופי יהודה (זכריה יב)

"שנאן" - כן יקראו מלאכי מרום

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואף סוררים" - אף כי הרבו לסור מאחרי ה' עכ"ז נתרצה להם וציום על המשכן לשכון בם

"עלית למרום" - ועכ"ז אתה ישראל עלית למרום ר"ל רמה ידך להתגבר עליהם לקבל את התורה ושביתה אותה מיד המלאכים ולקחת אותה למתנה להיות מצויה בבני אדם ולא בין מלאכי מעלה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברוך ה'" - ראוי לנו לומר ברוך ה' אשר בכל יום טוען לנו ור"ל ברכותיו או טובותיו וקצר בדבר המובן מאליו

"האל" - הוא האל המושיע לנו עד עולם

מצודת ציון

"יעמס" - ענין הטענת משא כמו אבן מעמסה (שם)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל למושעות" - הוא לנו אל להושיע ולא להביא הרעה עם כי בידו הרבה מיני תוצאות הנפש מן הגוף להביא המיתה מ"מ לא יביאם עלינו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קדקד שער" - כן נקרא גובה הראש כי שם נחלק שער הראש אילך ואילך ומוסב על ימחץ לומר בהם ימחץ קדקד של מי שהוא מתהלך ואוחז באשמיו ולא שב מהם

"אך וגו'" - אך במיני המיתות ההם ימחץ ראש אויביו ולא ראשינו

מצודת ציון

"ימחץ" - ענין רציצה ופציעה כמו מחצת ראש (חבקוק ג')

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממצולות ים" - ר"ל מעומק הגלות

"אמר ה'" - כבר הבטיח לנו להשיב אותנו מבין האומות הנמשלים לפרי הבשן הרועים במרעה שמן

מצודת ציון

"ממצולות ים" - מעומק הים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מנהו" - הכנת מזון כ"א מלשון כלביך יהיה מדם האויבים כי ילוקק דמם בלשונו

"למען תמחץ" - ההשבה תהיה באופן עשות נקמה בעמים למען יהיו רגליך נראים כאלו הם מחוצים על כי תדרוך בדם הרוגיהם ותלכלך רגלך בדמם

מצודת ציון

"מנהו" - ענין הכנת מזון כמו מן הוא (שמות טז)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ראו" - ר"ל ראויים המה לזה כי כאשר ראו הליכותיך אל תוך הים בעמוד הענן

"בקדש" - השוכן בשמי קודש

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתוך עלמות" - הם מרים וחברותיה ביניהם היו תופפות לנגן בהם להודות על הנס

"קדמו שרים" - כאשר נמשכו אחריו והלכו בחרבה ומצרים נטבעו אז השרים הקדימו לשורר בפה את השירה ואחריהם נגנו המנגנים בכלי נגון לבסם הקול

מצודת ציון

"שרים" - משוררים

"עלמות" - נערות

"תופפות" - מלשון תוף והוא כלי שיר

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במקהלות" - בקהל רב ברכו את ה'

"ממקור ישראל" - המברכים היו אלו הבאים ממקור ישראל ר"ל מזרע ישראל כינה הזרע במי המקור ודוגמתו וממי יהודה יצאו (ישעיהו מח)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שרי זבלון וגו'" - וכן גם המה ריגמום באבנים ומוסב למעלה לומר ראויים המה לנס כי אינם כפויי טובה ומודים על הנס

"רגמתם" - היו רוגמים עליהם באבנים כי היו מתקנאים בהם

"שם" - בעבור הירידה אל הים שירדו שם זכה בנימין צעיר השבטים לצאת ממנו שאול המלך להיות רודה ומושל בישראל כי הם ירדו תחלה אל הים ובעבור זה זכו למלוכה כן ארז"ל

מצודת ציון

"צעיר" - קטן

"רודם" - ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (לקמן קי)

"רגמתם" - ענין השלכת אבנים

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוזה אלהים זו" - ר"ל העוז הזו הבא מאלהים אשר עשה על הים הנה זה בעצמו כבר פעלת לנו על הגאולה ההיא כי כל ענייני הגאולה שמורה ומוכנת להיות דוגמת גאולת מצרים

"צוה אלהיך" - כבר צוה אלהיך העוז והחוזק אשר יבוא לך

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהיכלך" - מכבוד היכלך אשר היא על ירושלים יהיה הסיבה אשר המלכים יביאו לך מנחה

מצודת ציון

"יובילו" - יביאו

"שי" - תשורה כמו יובל שי לה' (ישעיהו י"ח)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מתרפס" - נעשה מרמס ר"ל מוכנע וירוד בעבור רצוי הכסף כי מבלעדי הכסף אין לרצותו להכניע זדון לבו

"בזר עמים" - בזדון לבו מפזר עמים ובכל זמן חפצים במלחמה

"חית קנה" - הוא עשו הדומה לחיה הדרה בין הקנים אשר ביער והמה עדה החזקה בין עגלי האומות ר"ל החזקה שבהם

מצודת ציון

"גער" - ענין צעקת נזיפה

"אבירים" - חזקים

"מתרפס" - ענין רמיסה כמו ברגליה רפסה (דנייאל ז')

"ברצי" - מלשון רצוי

"בזר" - כמו פזר כי בומ"ף מתחלף וכן ורכוש להם יבזור (שם י"א)

"קרבות" - מלחמות כמו ביום קרב (לקמן ע"ח)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תריץ ידיו" - הרגלים יהיו מריצים את הידים להביא בהם תשורה לה' (כי בריצת הרגלים גם הידים יריצו בכללות הגוף)

"יאתיו" - כאשר יגער בעשו ותבא הגאולה אז הגדולים ממצרים יבואו עם תשורה לה' בהודאה על מפלת עשו כי לאויבים המה לו

מצודת ציון

"יאתיו" - יבואו כמו אתא בוקר (ישעיהו כ"א)

"חשמנים" - עניינו גדולים וחשובים וכן חשמונאי ובניו

"מני" - כמו מן

"תריץ" - מלשון ריצה ורדיפה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שירו" - כאשר ישבר שבט המכה הוא עשו המפזר העמים

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן יתן" - הן הוא הנותן קול חזק להחריד כל בני עולם

"בשמי שמי" - בשמים אשר מעל השמים אשר ברא מימי קדם

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תנו עוז" - אמרו שכל החוזק הוא לה' לבדו ובעבור ישראל הראה גאותו וכחו נראה בשחקים בהלוך הכוכבים ומזלות אשר לא ישנו את תפקידם

מצודת ציון

"תנו" - אמרו כמו נתנו לדוד רבבות (שמואל א י"ח) ויתכן שהוא מלשון שם יתנו צדקות ה' (שופטים ה') שהיא ענין ספור

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל ישראל" - חוזקן של ישראל הוא ומעולם נותן עוז וחוזק לעם הידוע הנבחר לו ובעבור זה יהיה אלהים ברוך

"ממקדשיך" - מן הכבוד השוכן במקדש תבוא היראה לבני אדם כי משם יצאו כל הנפלאות

מצודת ציון

"ותעצומות" - מלשון עצמה וחוזק