עם טעמים:
רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"רכב אלהים וגו'" - עוד זה מוסב על ה' יתן אומר להזכיר חבת עמו אף כשנגלה רכב אלהים רבותים של אלפים שנאנים שנונים מלאכים חדים וה' היה ביניהם בסיני בקודש אף שם
"רכב אלהים" - מוסב למעלה לומר גם בעבור זה היו בטוחים כי סוף הדבר יהיה גאולה שלימה כי ראה חיבתך לפני המקום כי הלא מלאכי רכבו המה הרבה רבבות שרים וה' שוכן בם גם אף בעת בואו בקדושתו להר סיני ליתן התורה כי גם המלאכים ירדו עמו ובכל עת המה קרובים לשכינה
(יח-יט) "רכב", מסב פניו לדבר אל רכב אלהים, אחר שצייר את ה' כרוכב בערבה הזאת, מצייר עלותו למרום הר בשן לגרש האויבים משם כאלו עלה שמה בסוס ורכב מלחמה, ושעורו, אתה "רכב אלהים עלית למרום שבית שבי" שהוא מה שהרכב הזה עלה למרום הר בשן וגרש את האויב ושבה שביו, ומדי זכר את הרכב ציין ענינו ומהותו ורב חילו, ואומר "רבותים אלפי שנאן" הרכב הזה עולה בחיל של רבבות רבים של אלופי הגבורים והתקיפים, אשר "ה' (עלה) בם סיני בקדש", שכבר עלה ברכב הזה וגבוריו על הר אחר שהוא הר סיני, ואז לא עלה למלחמה רק בקדש, (המליץ ירכיב בשירו עליתו להר בשן עם עליתו להר סיני שהוא ג"כ במדבר הזה:
ביאור המילות
"אלפי שנאן". אלופים ושרים של שנאנים, שהם המלאכים. ה' בם, מלת עליך נמשך לכאן, ה' עלה בם:
