מ"ג תהלים סח יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סח · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי
  לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם
    וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים
    לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עלית" - אתה נגיד עמו משה בן עמרם למרום שבית שבי את התורה ולקחת מתנות מן העליונים ולתתם לבני אדם

"ואף סוררים לשכון יה אלהים" - אף עוד גרמת ששכן הקב"ה במשכן בתוך עם שהיו סוררים וממרים ומקציפים אותו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עלית", אתה רכב אלהים "עלית" עתה "למרום", היינו למרום הר בשן, "ושבית שבי" ממחנה האויב, "לקחת", שעורו "שבית שבי (באדם) לקחת מתנות באדם" מה שבימי קדם כשעלית למרום ההר שהוא הר סיני לקחת אז מתנות, שאז נעשו לך לעם מרצונם וכאלו נעשו שלך בדרך מתנה, עתה שבית אותם בדרך שביה ע"י מלחמה, שאז לקחת לך בני אדם בדרך מתנה ועתה בדרך שביה, "ואף (שבית) סוררים", את העכו"ם שבית, כדי "לשכון יה אלהים" כדי שתוכל לשכון בהר, שהם רצו לגרש אותך משם בל תשכון שמה, ולכן שבית אותם בשבי כדי שתשאר שוכן שם, ר"ל כדי שישכנו שם ישראל שעמהם ה' שוכן:


ביאור המילות

"למרום". לרום ההר, כמו חוצבי מרום קברו (ישעיה כ"ג), כי השח יושבי מרום (שם כ"ו).

"שבית". נמשך לשתים, שבית באדם, ואף שבית סוררים, ולקחת מתנות מוסגר, שתחלה לקחת מתנות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואף סוררים" - אף כי הרבו לסור מאחרי ה' עכ"ז נתרצה להם וציום על המשכן לשכון בם

"עלית למרום" - ועכ"ז אתה ישראל עלית למרום ר"ל רמה ידך להתגבר עליהם לקבל את התורה ושביתה אותה מיד המלאכים ולקחת אותה למתנה להיות מצויה בבני אדם ולא בין מלאכי מעלה

<< · מ"ג תהלים · סח · יט · >>