קטגוריה:תהלים ל יב
הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֢וֹל לִ֥֫י
פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י
וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִ/י֮ לְ/מָח֪וֹל לִ֥/י פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑/י וַֽ/תְּאַזְּרֵ֥/נִי שִׂמְחָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם: פתחת שקי – דרך משל המתאבל על נפשו.
וטעם: ותאזרני – לחיזוק.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הפכת" - הלא רבות פעמים הפכת מספדי למחול והשק אשר שמתי על מתני בעבור האבל והצער הלא התרת אותו מעלי ואזרתני בשמחה לזה גם עתה חנני
מצודת ציון
"למחול" - מלשון מחולות ורקוד
"פתחת" - ענין התרת הקשר כמו פתחת למוסרי (לקמן קי"ו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים ל יב.
הפכת מספדי למחול לי
(תהלים ל יב): "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה"
איך המספד הופך למחול? ואיך מאזרים שמחה?
שני פירושים:
1. המשורר מתאר את עצמו בזמן מחלתו (ראו פסוק ג) . הוא שוכב במיטה גוסס, כל מכריו נאספים סביבו ומתחילים להספיד אותו. אבל הוא לא מתייאש - הוא ממשיך להתפלל לה' ולבקש עזרה וחנינה (פסוק יא) . ואז, ברגע אחד ה' שומע את תפילתו ומרפא אותו, הוא מתאושש וקם מהמיטה. כל מכריו מתחילים עכשיו לחולל סביבו מרוב שמחה. כך, ההתקבצות שהיתה אמורה להיות מספד עבורי, הפכה להיות מחול (ריקוד) לכבוד רפואתי (ע"פ מלבי"ם ) .
אזור הוא חגורה. המשורר (או מכריו שבאו להספיד אותו) היה חגור שק לאות אבל. כשה' הציל אותו, הוא פיתח (שיחרר) את ה שק והתכוון לצאת במחול; כשרוקדים צריך להדק את החגורה כדי שהמכנסיים לא יפלו, ולכן המשורר הוא שם על מתניו אזור (חגור) חדש - אבל הפעם זה לא היה חגור של אבל אלא של שמחה.
2. המשורר מתאר את עם ישראל בזמן מגפת הדבר שקדמה לקניית הר הבית, ראו ב (תהלים ל א): "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד"( פירוט ). עם ישראל סובל ממגפה, בכל מקום אנשים חולים וקרוביהם מספידים אותם. ואז, ברגע שדוד קונה את גורן ארוונה ובונה בו מזבח לה', המגפה נעצרת. עם ישראל חוגג את ההצלה, במקום להתאסף למספדים מתאספים למחולות של שמחה; במקום שקים של אבל, חוגרים מכנסי-חג.
לפי שני הפירושים, הקשר בין מספד לבין מחול הוא שבשניהם אנשים מתקבצים כדי לציין אירוע משמעותי. ה' רוצה שנתקבץ ונתאחד, השאלה היא רק איך נתאחד - האם נתאחד כדי להספיד אנשים שנפטרו? או שנתעשת לפני-כן, נקדיש את הבית לשם ה', ואז נתאחד במחולות של שמחה על הישועה? הבחירה בידינו.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-01-23.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים ל יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.