מ"ג ירמיהו יז טז
<< · מ"ג ירמיהו · יז · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי ׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃
רש"י
"ויום אנוש" - חולי של פורענותם לא התאויתי וי"ת ואנא לא עכבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתוביתהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי
"מוצא שפתי נוכח פניך היה" - להשיב את חמתך מהםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אתה ידעת" - כי כן הוא
"מוצא שפתי" - מה שהתפללתי עליהם הלא היה מול פניך וכאומר הלא לא רציתי לנבאות להם ובבוא אלי נבואת פורעניות התפללתי עליהם והמה חושבים שמלבי אני בודאם משנאתי בם
"ויום אנוש לא התאויתי" - ואף אחר שהלכתי לנבאות שלא ברצוני לא הייתי מתאוה לנבאות עליהם שיבוא יום אנוש היא זמן הגלות
"ואני" - אבל אני לא מהרתי מהיות רועה אחריך לרעות צאן עמך ולנבאות להם וכמ"ש בתחלת נבואתו שאמר הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי (לעיל א)
מצודת ציון
"אצתי" - ענין מהירות כמו ולא אץ לבא (יהושע י)
"אנוש" - ענין מכאוב רב
"התאותי" - מלשון תאוה
"נכח" - נגדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לא אצתי מרועה אחריך". אץ, הוא הענין שדוחק וממהר הדבר, ומ"ם מרועה אינו מדוקדק, ויל"פ לא אצתי שיבא דבר ה', מסבה שאני רועה ומתחבר אחריך ודרכי לרחם ולהאריך אף כמוך:<< · מ"ג ירמיהו · יז · טז · >>