מצודות על ירמיהו יז
<< · מצודות על ירמיהו · יז · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ולקרנות" - גם בקרנות מזבחותיכם חקוק וחרות חטאתם כי על הקרנות ההם יתמידו לזרוק דם לעכו"ם וכאומר בין במחשבת הלב בין במעשה שמור הדבר אצלכם
"על לוח לבם" - הם דפנות הלב כי הוא עשוי כעין דפנות וחללים ואמר בדרך שאלה
"חרושה" - חרותה בעומק כמו המחרישה
"חטאת יהודה" - מוסב למעלה לומר הנה בסוף גם העכו"ם יעזבו הפסילים ויאמינו בה' והנה יהודה עדיין עתה חטאתם שמורה בלבם כאלו כתובה שמה בקולמוס מברזל ובצפורן משמיר החוקק בחזקה ובעומק רב
מצודת ציון
"בעט" - בקולמוס כמו לשקר עשה עט (לעיל ח)
"בצפורן" - זהו שעל האצבעות ממעל וכן ועשתה צפרניה (דברים כא)ולפי שדרך האדם לחרות בצפרניו קרא לעט בלשון צפורן בדרך שאלה
"שמיר" - כן נקרא ברזל החזק וכן כשמיר חזק מצור (יחזקאל ג)
"חרושה" - חרושה בעומק כחרישה
"לוח" - נסר ודף כמו ואת לחותיה (שם כז)
"ולקרנות" - הם הבליטות שבארבע זויות המזבח וכן ועשית קרנותיו (שמות כז)והלמ"ד הוא במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט)פסוק ב
מצודת דוד
"כזכור" - כמו שיתמידו לזכור בניהם כן זוכרים מזבחותם ואשריהם
"על עץ רענן" - סמוך לעץ רענן ומוסב על המזבחות שהעמידום סמוך לעץ רענן ועל הגבעות הגבוהות
מצודת ציון
"ואשריהם" - הוא אילן הנעבד
"רענן" - ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (שם צב)פסוק ג
מצודת דוד
"במותיך" - ר"ל בעבור במותיך העשויות בחטאת לעכו"ם העומדים בכל גבוליך מקום אחד לא נעדר
"הררי" - ר"ל אתם יהודה העובדים לעכו"ם העומדים על ההרים הנה חילך יוציאו השוללים ויחלקו ביניהם בשדה במקום אשר יחנו עליך וכל האוצרות הטמונות אתן להם לבזה
מצודת ציון
"הררי" - מלשון הר
"חילך" - עושרך
"לבז" - לבזה ושלל
"במותיך" - מלשון במהפסוק ד
מצודת דוד
"כי אש" - הבערתם חמתי ותשרוף עד עולם ר"ל אכעס עליכם זמן מרובה
"והעבדתיך" - ר"ל אבל אתה תעבוד אדמת האויב בארץ אשר לא ידעת מאז
"ובך" - ר"ל לא מרצונך תעזוב עבודתה אלא בך תהיה העזיבה כי תהיה נעזב מנחלתך וגו' ולא תהיה שמה לעבדה וזה בגמול שלא שמטו בשביעית
"ושמטתה" - תעזוב את האדמה מלעבדה בחרישה וזריעה
מצודת ציון
"ושמטתה" - מלשון השמטה ועזיבה כמו שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו)
"קדחתם תוקד" - ענין הבערה ושריפה כמו אש קדחה באפי עליכם תוקד (לעיל טו)פסוק ה
מצודת דוד
"ושם" - ומשים חזקו ובטחונו בבשר ודם ומסיר לבו מלבטוח בה'
"אשר יבטח באדם" - ר"ל ולא ימצאו עזר ממלכי האדמה כי ארור הגבר וגו'
מצודת ציון
"ארור" - ענין קללה
"הגבר" - האיש
"בשר" - ר"ל אדם שהוא בשר
"זרועו" - חזקופסוק ו
מצודת דוד
"ארץ מלחה" - והיא ארץ שעפרה מלוח ואינה מיושבת והוא כפל ענין במ"ש
"ושכן חררים" - שוכן שם ביבשות מרוב החמימות שבמדבר
"ולא יראה" - אינו רואה כשבא טובה בעולם והם הגשמים ור"ל לא עליו יהיו הגשמים
"והיה" - הבוטח באדם יהיה כערער הגדל בערבה
מצודת ציון
"כערער" - שם עץ מדברי וכן כערער (במדבר לקמן מח)
"בערבה" - ענינו כמו במדבר
"חררים" - ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו)
"מלחה" - מלשון מלחפסוק ז
מצודת דוד
(ירמיהו יז ז): "והיה ה' מבטחו" - רוצה לומר, כמו שיבטח בו, כן יהיה לו למבטח ולעזרה.פסוק ח
מצודת דוד
"ולא ימיש" - לא יסור מלגדל פירות ור"ל וכן יהיה הבוטח בה' שלא יחסר לו שום דבר ולא ידאג מהצרות המתרגשות בעולם
"ובשנת בצורת" - בשנה שיהיה מניעת גשמים לא ידאג הוא רצה לומר לא יזיק לו
"והיה עלהו רענן" - העלים שבו יהיו רטובים
"ולא יראה" - ר"ל לא ירגיש כשיבוא חום ושרב הואיל והוא נטוע אצל המים המלחלחים אותו
"והיה כעץ שתול" - יהיה ממולא בטוב כאילן הנטוע אצל המים ושרשיו מתפשטים אצל פלגי מים
מצודת ציון
"שתול" - נטוע כמו שתולים בבית ה' (תהלים צב)
"יובל" - פלגי מים כמו על יבלי מים (ישעיהו מד)
"ישלח" - ענין התפשטות וכן תשלח קציריה (תהלים פ)
"חום" - מלשון חמימות
"עלהו" - העלין
"רענן" - ענין לחות
"בצורת" - ענין מניעת הגשמים וכן על דברי הבצרות (לעיל יד)
"ידאג" - מלשון דאגה
"ימיש" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות יג)פסוק ט
מצודת דוד
"עקוב הלב" - עם כי לב האדם הוא מעוקם ומעוות יותר מכל איבריו ויש לו מכאוב חזק ר"ל דעה נפסדת לחשוב מי הוא היודע תעלומות לבי אם הוא בוטח באמת או לא
מצודת ציון
"עקוב" - ענין עקום ועוות וכן כל אח עקוב יעקוב (לעיל ט)
"ואנוש" - ענין מכאוב חזק כמו אנוש חצי (איוב לד)פסוק י
מצודת דוד
"אני ה'" - ר"ל אולם אני ה' חוקר לב האדם ובוחן מחשבת הכליות לדעת מה הוא למען לתת לכל איש כדרכי לבו וכפרי מעלליו הם המחשבות שהם מעשה הלב ודרכיו וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"חוקר" - ענין חיפוש ודרישה
"בוחן" - מלשון בחינה ונסיון
"מעלליו" - מעשיופסוק יא
מצודת דוד
"קורא דגר" - כמו עוף הקורא ממשיך אחריו אפרוחים בצפצוף הקול והוא לא ילדם שהוא דבר שאין מתקיים כי כשיגדלו יבינו שהוא לא ילדם ויעזבו אותו כן הוא המקבץ עושר ולא במשפט יושר כ"א בערמת הלב כי העושר הזה לא יתקיים בידו ובחצי ימיו יעזוב העושר ההוא ובסוף יגולה לאנשים ערמת לבו ויהיה מוחזק לנבל
מצודת ציון
"קורא" - שם עוף וכן כאשר ירדוף הקורא בהרים (שמואל א כו)
"דגר" - ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיהו לד)
"עושה" - ענין אסיפה כמו וישראל עושה חיל (במדבר כד)
"ובאחריתו" - בסופו
"נבל" - פחות ונבזהפסוק יב
מצודת דוד
"מקום מקדשנו" - ר"ל כן הוא מקום מקדשנו כי כמו שהשכינה היא בשמים כן היא בבה"מ
"מראשון" - ההוכן לך מקדם כמ"ש נכון כסאך מאז (תהלים צג)
"כסא כבוד" - כמו כסא הכבוד והוא שמי מרום כמ"ש השמים כסאי (ישעיהו סו)
מצודת ציון
"כסא" - כמו ככסא ותחסר כ"ף השמוש וכן ייטיב גאה (משלי יז)ומשפטו כגהה
"מרום" - השמים הרמים
"מראשון" - מאז מקדםפסוק יג
מצודת דוד
"בארץ יכתבו" - בספר יכתבו לרדת בתחתיות הארץ בעמקי השאול על כי עזבו מקור הנובע מים חיים וחוזר ומפרש את ה' שמשפיע הטובה בכל עת כמקור הנובע
"וסורי" - הסרים ממני והוא מאמר הנביא בדבר האל
"כל עוזביך" - כל העוזבים אותך ובוטחים באדם ראוי הוא שיבושו
"מקוה ישראל ה'" - לכן מהראוי שתקוות ישראל יהיה אל ה' הואיל ונטעת שכינתך ביניהם
מצודת ציון
"מקוה" - מלשון תקוה
"וסורי" - מלשון הסרה
"מקור" - מעיןפסוק יד
מצודת דוד
"כי תהלתי אתה" - בך אני מתהלל לומר שאתה אלהי ישעי
"רפאני" - אמר הנביא כשאתה תרפא אותי אהיה נרפא ולתוספות ביאור אמר הושיעני מן הקמים עלי ואז אהיה נושע ר"ל אין ביד מי להושיע לי זולתךפסוק טו
מצודת דוד
"הנה המה" - הקמים עלי אומרים אלי בלעג איה דבר ה' יבוא עתה ונראה אם האמת אתך כי יחשבו שמלבי אני בודאם לשנאתי אותם
מצודת ציון
"נא" - עתהפסוק טז
מצודת דוד
"אתה ידעת" - כי כן הוא
"מוצא שפתי" - מה שהתפללתי עליהם הלא היה מול פניך וכאומר הלא לא רציתי לנבאות להם ובבוא אלי נבואת פורעניות התפללתי עליהם והמה חושבים שמלבי אני בודאם משנאתי בם
"ויום אנוש לא התאויתי" - ואף אחר שהלכתי לנבאות שלא ברצוני לא הייתי מתאוה לנבאות עליהם שיבוא יום אנוש היא זמן הגלות
"ואני" - אבל אני לא מהרתי מהיות רועה אחריך לרעות צאן עמך ולנבאות להם וכמ"ש בתחלת נבואתו שאמר הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי (לעיל א)
מצודת ציון
"אצתי" - ענין מהירות כמו ולא אץ לבא (יהושע י)
"אנוש" - ענין מכאוב רב
"התאותי" - מלשון תאוה
"נכח" - נגדפסוק יז
מצודת דוד
"אל תהיה" - לכן שאלתי אל תהיה לי הנבואה למכשול ולמחתה הלא מעולם אתה מחסי בעת רעה לזה הושיעני גם עתה
מצודת ציון
"למחתה" - ענין שבר וכן וצדקתי לא תחת (ישעיהו נא)פסוק יח
מצודת דוד
"ומשנה שברון" - שבר כפול ר"ל שבר על שבר שברם
"יחתו" - הם ישברו ביד האויב
"יבושו רודפי" - בעת ילכו גולה
מצודת ציון
"ומשנה" - ענין כפלפסוק יט
מצודת דוד
"ובכל" - וכן תלך ותעמוד בכל שערי ירושלים
"בשער בני העם" - בשער שמצויים שם בני העם והוא השער אשר מלכי יהודה באים ויוצאים בופסוק כא
מצודת דוד
"השמרו בנפשותיכם" - ר"ל היו נשמרים בדבר שיש בו שמירת נפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת להביא אותה בשערי ירושלים מן החוץפסוק כב
מצודת דוד
"וקדשתם" - מבלי לחללו בדבר הנאסר בשבת
"ולא תוציאו וגו'" - אל החוץ
"וכל מלאכה" - ושום מלאכהפסוק כג
מצודת דוד
"ויקשו את ערפם" - הוא ענין מליצה כאלו נתקשה ערפם עד שלא יוכלו לחזור פניהם ולשמוע
"ולבלתי קחת מוסר" - לא החזירו פניהם למען לא יקבלו מוסר ותוכחה מן הנביאים
"ולא שמעו" - אבל הם האבות לא שמעו למצותיו
מצודת ציון
"ויקשו" - מלשון קשה
"ערפם" - הוא אחורי הפניםפסוק כד
מצודת דוד
"אם שמוע" - אם אתם תשמעון אלי לבלי הביא וגו' ולקדש השבת לבלי עשות בו שום מלאכהפסוק כה
מצודת דוד
"וישבה" - תהיה מיושבת באנשים
"איש יהודה" - אנשי יהודה מיתר העם
"המה" - המלכים
"ובסוסים" - המושכים המרכבה
"ברכב" - במרכבה העשוי לרכוב בה
"על כסא דוד" - ר"ל על כסא המלוכה ומוסב על מלכים
"ובאו" - אז יבואו בשערי וגו'פסוק כו
מצודת דוד
"ומן השפלה" - מן הערים היושבים בעמק
"ומן הנגב" - היושבים בפאת הדרום
"מביאים" - והמה יהיו מביאים עולה וזבח וגו' ומהם יהיו מביאי קרבן תודה אל בית ה'
"ובאו" - יבואו אנשים מערי יהודה וגו'
מצודת ציון
"השפלה" - העמקפסוק כז
מצודת דוד
"והצתי" - אז אבער אש בשעריה ותשרוף הארמנות ולא תכבה עד תשרוף הכל
"ואם לא תשמעו אלי" - מה שצויתי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ולבוא עמה בשערי ירושלים
מצודת ציון
"והצתי" - ענין הבערה
"ואכלה" - ותשרוף וכן כמאכלת אש (שם ט)
"ארמנות" - היכלות ופלטרין
"תכבה" - מלשון כיבוי
<< · מצודות על ירמיהו · יז · >>