מצודות על ירמיהו טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · טז · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יהיו וגו'" - למען לא יהיה לך בנים וגו'

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המולידים" - המעברות אמותם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולבהמת הארץ" - ר"ל לחית הארץ כי חיה בכלל בהמה

"ולא יקברו" - כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם ויהיו מושלכים על פני האדמה כזבל

"למאכל וגו'" - הואיל ולא יקברו

"לא יספדו" - כי יהיו טרודים בצרתם

"ממותי תחלואים" - ממיתת תחלואי רעב ימותו כמ"ש ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב (לעיל יד)

מצודת ציון

"תחלואים" - מלשון חולי

"לדומן" - לזבל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ירמיהו טז ה): "כי אספתי" - ר"ל זה להם לאות אשר כליתי מהם את שלומי ולא אעשה עמהם חסד ולא ארחם עליהם.

"בית מרזח" - לבית אבל לנחמו.

"ואל תנוד" - דרך המנחמים לנודד בראש.

"כי כה..." - ר"ל כי כן אמר לי ה' וגו' למען היות לאות.

מצודת ציון

"בית מרזח" - בית אבל, וכן (עמוס ו ז): "סר מרזח סרוחים".

"תנוד" - מלשון נדידה.

"להם" - עליהם.

"אספתי" - ענין כליון, כמו (ירמיהו ח): "אסף אסיפם".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אספתי" - ר"ל זה להם לאות אשר כליתי מהם את שלומי ולא אעשה עמהם חסד ולא ארחם עליהם

"בית מרזח" - לבית אבל לנחמו

"ואל תנוד" - דרך המנחמים לנודד בראש

"כי כה וגו'" - ר"ל כי כן אמר לי ה' וגו' למען היות לאות

מצודת ציון

"בית מרזח" - בית אבל וכן סר מרזח סרוחים (עמוס ו)

"תנוד" - מלשון נדידה

"להם" - עליהם

"אספתי" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (לעיל ח)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יתגודד" - לא ישרטו בשרם ולא יתלשו שער ראשם כי יהיו מבולבלים בצרתם ולא יחושו על מתיהם (ועם כי אסרה התורה לשרוט שרטת ולעשות קרחה על מת מ"מ דרכם היה לעשות כן אשר לא כדת)

"לא יקברו" - בעבור הרבוי

"ולא יספדו" - בעבור טרדות הצרות

מצודת ציון

"יתגודד" - ענין שריטת הבשר כמו ויתגודדו כמשפטם (מלכים א' ח)

"יקרח" - ענין מריטת השער כמו קרחי וגזי (מיכה א)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על אביו" - לכל אחד על אביו ועל אמו

"ולא ישקו" - כי הדרך הוא להשקות האבלים כוס תנחומין אבל אז יהיו טרודים בצרתם ולא יעשו הדברים הראויים

"ולא יפרסו להם" - לא יפרסו פרוסת המוציא עליהם בעבור הבראת האבל לנחמו על מת (כי סעודה הראשונה אין האבל אוכל משלו ומברין אותו משל אחרים)

מצודת ציון

"יפרסו" - מלשון פרוסה ושבירה כמו פרוס לרעב לחמך (ישעיהו נח)

"כוס" - ר"ל כוס יין

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובית משתה" - לבית משתה נשואין לא תבוא לשבת עמהם לאכול ולשתות וזה למען היות להם למופת ואות

מצודת ציון

"משתה" - ענין סעודה כמו עשה משתה (אסתר א)

"לשבת" - מלשון ישיבה

"אותם" - עמהם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קול חתן" - קול שמחת חתן

"לעיניכם ובימיכם" - היא היא וכפל הדבר במ"ש

"הנני משבית" - אבטל ואמנע מן המקום הזה וגו'

מצודת ציון

"משבית" - ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיהו יד)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על מה" - בעבור מה

"ואמרו אליך" - ואם יאמרו אליך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואותי עזבו" - לא האמינו בי בלבם ולא שמרו תורתי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבלתי שמוע אלי" - ר"ל כל עצם התאוה היא לבל שמוע אלי

"והנכם" - והנה אתם הולכים כל איש אחר מה שלבו הרע מראה לו ומתאוה לה

"הרעותם" - עשיתם הרע עוד יותר מאבותיכם

מצודת ציון

"שרירות" - ענין ראיה והבטה

"לבלתי" - כמו לבלי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר וגו'" - על אשר לא אתן לכם חן בעיני האומות לכן תעבדו אותם יומם ולילה ולא תמצאו מנוח

"אשר לא ידעתם" - מאז גם אתם גם אבותיכם

"את אלהים אחרים" - ר"ל את האומות העובדים אלהים אחרים

"והטלתי" - לכן אשליך אתכם וגו'

מצודת ציון

"והטלתי" - ענין השלכה כמו ויטילו את הכלים (יונה א)

"חנינה" - מלשון חן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - ר"ל הואיל והצרות יהיו מרובות כ"כ לכן תהיה הגאולה ממנה חשובה עד מאד כי אז לא יאמר עוד מי בשבועתו חי ה' אשר העלה וגו' מארץ מצרים

מצודת ציון

"העלה" - מלשון עליה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשיבותים" - כן יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' ואשר השיבותי אותם על אדמתם (וזהו מאמר המקום כמדבר בעדו אבל הם יאמרו והשיב אותם אשר נתן וגו' וכמדברים בעדם)

"כי אם" - כי אז יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' מארץ צפון ומשאר ארצות אשר הדיחם שמה כי הגאולה ההיא תהיה חשובה יותר לפי מרבית הצרות שיסבלו בגולה ויזכירו יותר בזה הגאולה

מצודת ציון

"הדיחם" - מלשון דחיה

"והשיבותים" - מלשון השבה

"על אדמתם" - אל אדמתם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומנקיקי" - הבורחים על שני הסלעים

"מעל כל הר" - ר"ל ילכדו גם הבורחים על ההרים כדרך הצייד הרודף בהרים לצוד החיות

"צידים" - הם ציידי החיות

"ודיגום" - יצודו הדגים ור"ל בתחלה יקחו האומות בשבי את הנמצאים בתוך העיר כדייגים האלה הצדים הדגים במקום גדולם ומאסף כולם ברשתו

"הנני שולח" - חזר לדבריו לומר הנה הצרות ירבו מאוד ובתחלה אשלח לדיגים רבים וגו' ר"ל ציידי הדגים

מצודת ציון

"לדיגים" - הצדים את הדגים

"ודיגום" - ר"ל יצודו דגים וכן עולל יעוללו (לעיל ו) ור"ל ילקטו העוללות

"ומנקיקי" - כן יקרא שם הסלע הבולט וכן בנקיק הסלע (לעיל יג)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא נסתרו וגו'" - כפל הדבר במ"ש וכפל עוד ואמר ולא נצפן וגו' וזה לחוזק הענין

"כי עיני" - משגיח אני כל דרכיהם

מצודת ציון

"נצפן" - ענין הסתרה כמו יצפון לישרים (משלי ב)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותועבותיהם" - עם תועבותיהם מלאו את נחלתי וכפל הדבר במ"ש

"בנבלת" - במה שהעמידו בה עכו"ם המאוסים כנבלת שקץ

"ושלמתי ראשונה" - טרם בוא הגאולה אשלם להם בתחלה על מה ששנו בעון אבותם לכפלם שוב

מצודת ציון

"משנה" - מלשון שנים וכפל

"חללם" - מלשון חלול

"שקוציהם" - מלשון שקץ ושרץ

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אליך" - הן ידעתי שסוף הדבר יהיה שהגוים מקצות הארץ יבואו אליך להאמין בך ויאמרו האלילים אשר נחלו אבותינו להיות להם לאלהים אך המה שקר והבל ואין בהם תועלת

"ה' עוזי ומעוזי" - אמר הנביא אתה ה' חזקי וכפל המלה לחוזק הענין

"ביום צרה" - כשבא צרה אני נס אליך להמלט והוא ענין מליצה לומר אז אבטח בך

מצודת ציון

"עוזי ומעוזי" - ענין חוזק

"ומנוסי" - מלשון ניסה ובריחה

"מאפסי" - מקצות כי בקצות הארץ כאלו אפס וכלה

"מועיל" - מלשון תועלת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היעשה" - וכי ראוי שאדם במעשה ידיו יעשה לעצמו אלהים הלא בני אדם עצמם אינם אלהים ואיך יהיו מעשה ידיהם טובים מהם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - אמר במקום ה' הואיל וכן יהיה לעתיד לכן הנני מודיעם עתה אשר בפעם הזאת בגאולה העתידה אודיעם את כח ידי ואת גבורתי ואז ידעו אשר שמי ה' המורה על היכולת המוחלט ולא יהיו עוד נבוכים בדבר כמו שהיו לשעבר