קטגוריה:שמואל ב ה יא

<< | ספר שמואל ב • פרק ה' • פסוק י"א | >>

וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד.

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד.

המהדורה המוטעמת:

וַ֠יִּשְׁלַ֠ח חִירָ֨ם מֶלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנוּ־בַ֖יִת לְדָוִֽד׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַ֠יִּשְׁלַח וַ֠ - ו' החיבור
יִּשְׁלַח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3ms חִירָ֨ם חִירָ֨ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 2438
מורפ': HNp מֶֽלֶךְ מֶֽלֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc־צֹ֥ר צֹ֥ר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 6865
מורפ': HNp מַלְאָכִים֮ מַלְאָכִים֮ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 4397
מורפ': HNcmpa אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־דָּוִד֒ דָּוִד֒ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp וַעֲצֵ֣י וַ - ו' החיבור
עֲצֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: c/6086
מורפ': HC/Ncmpc אֲרָזִ֔ים אֲרָזִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 730
מורפ': HNcmpa וְחָרָשֵׁ֣י וְ - ו' החיבור
חָרָשֵׁ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: c/2796
מורפ': HC/Ncmpc עֵ֔ץ עֵ֔ץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6086
מורפ': HNcmsa וְחָֽרָשֵׁ֖י וְ - ו' החיבור
חָֽרָשֵׁ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: c/2796
מורפ': HC/Ncmpc אֶ֣בֶן אֶ֣בֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 68
מורפ': HNcfsc קִ֑יר קִ֑יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7023
מורפ': HNcmsa וַיִּבְנֽוּ וַ - ו' החיבור
יִּבְנֽוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/1129
מורפ': HC/Vqw3mp־בַ֖יִת בַ֖יִת - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsa לְדָוִֽד לְ - מילת יחס
דָוִֽד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/1732
מורפ': HR/Np׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַ֠יִּשְׁלַח תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

חִירָ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) מַלְאָכִים֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

אֶל־דָּוִד֒ סגול (מלך, דרגא 2)

וַעֲצֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֲרָזִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְחָרָשֵׁ֣י מונח (משרת, דרגא 5) עֵ֔ץ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְחָֽרָשֵׁ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶ֣בֶן מונח (משרת, דרגא 5) קִ֑יר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּבְנֽוּ־בַ֖יִת טפחא (מלך, דרגא 2)

לְדָוִֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים שליחים אֶל דָּוִד, וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר מומחים במלאכת חריטה וליטוש אבנים לעשיית קירות, וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות