קטגוריה:מלכים ב ז ג

<< | ספר מלכים ב • פרק ז' • פסוק ג' | >>

וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו.

וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצֹרָעִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מָ֗ה אֲנַ֛חְנוּ יֹשְׁבִ֥ים פֹּ֖ה עַד־מָֽתְנוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאַרְבָּעָ֧ה וְ - ו' החיבור
אַרְבָּעָ֧ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/702
מורפ': HC/Acmsa אֲנָשִׁ֛ים אֲנָשִׁ֛ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpa הָי֥וּ הָי֥וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3cp מְצֹרָעִ֖ים מְצֹרָעִ֖ים - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6879
מורפ': HVPsmpa פֶּ֣תַח פֶּ֣תַח - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6607
מורפ': HNcmsc הַשָּׁ֑עַר הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁ֑עַר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8179
מורפ': HTd/Ncmsa וַיֹּֽאמְרוּ֙ וַ - ו' החיבור
יֹּֽאמְרוּ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־רֵעֵ֔הוּ רֵעֵ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7453
מורפ': HNcmsc/Sp3ms מָ֗ה מָ֗ה - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi אֲנַ֛חְנוּ אֲנַ֛חְנוּ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 587
מורפ': HPp1cp יֹשְׁבִ֥ים יֹשְׁבִ֥ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqrmpa פֹּ֖ה פֹּ֖ה - תואר הפועל

צורת יסוד: 6311
מורפ': HD עַד עַד - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־מָֽתְנוּ מָֽתְנוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqp1cp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאַרְבָּעָ֧ה דרגא (משרת, דרגא 5) אֲנָשִׁ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)

הָי֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) מְצֹרָעִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

פֶּ֣תַח מונח (משרת, דרגא 5) הַשָּׁ֑עַר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיֹּֽאמְרוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֶל־רֵעֵ֔הוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)

אֲנַ֛חְנוּ תביר (משנה, דרגא 3)

יֹשְׁבִ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) פֹּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

עַד־מָֽתְנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וישבו מחוץ לעיר סמוך לפתח השער, שהרי למצורע אסור להיכנס לעיר, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ מרעב?

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות