המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה" - להתחפש ולבא אני אתחפש אשנה בגדי מלכותי שלא יכירוני שאם יכירוני יסורו אלי להלחם
"ואתה לבש בגדיך" - שעליך שלא מלך ישראל אתה אלא מלך יהודה ועמך אין להם תגר
"התחפש ובוא" - רצה לומר לי ראוי להתחפש ולבוא במלחמה מתנכר בשינוי בגדים לבל יכירו בי אנשי ארם אבל אתה תוכל ללבוש בגדיך המיוחדים לך כי אין לך לפחוד אם יכירוך כי הנביא לא ניבא הרעה כי אם עלי ולא על זולתי ואף שלא האמין להנביא מכל מקום חשש לדבריו
"התחפש". א] בל יכירוהו וילחמו עליו, כי חשש שהיה להם מרגלים ושמעו דבר הנבואה, כמו שהיה באמת. ב] שחשש
לדברי הנביא. וא"ת הלא א"כ מה יועיל מה שמתחפש? כי בזה תתקיים הוראת הנבואה במקצת אחר שבא בגדר הדיוט ולבושי
הדיוט ואינו מלך בזו הרגע ולא אדונים לאלה, כי חשב שכמו שהוראת השמיימית אם יתקיימו במקצת יתבטל יתר הוראתם,
כמו שהביט פרעה כי רעה נגד פניכם ונתבטל בדם מילה, ומצרים ראו שמושיען של ישראל נלקה במים ונתבטל ע"י שהושלך
ליאור וכדומה, חשב שכן יהיה בדברי ה':