ביאור:התחפש ובוא במלחמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



לפני המלחמה השלישית נגד ארם, שבה נלחמו יחד יהושפט מלך יהודה ואחאב מלך ישראל, אמר אחאב ליהושפט (מלכים א כב ל): " " "'התחפש ובוא במלחמה, ואתה לבש בגדיך" " ". אחאב מדגיש שהחלק השני של המשפט מכוון ליהושפט, ולכן נראה שהחלק הראשון מכוון לאחאב עצמו. וכך פירשו כל המפרשים: "אני אתחפש ואבוא במלחמה, ואתה תלבש את בגדיך הרגילים (בגדי מלכות)". ואכן זה מה שעשה, כמו שכתוב בהמשך הפסוק: " " "ויתחפש מלך ישראל , ויבוא במלחמה." " " מלך יהודה לא התחפש אלא לבש את בגדיו הרגילים (בגדי המלכות), ולכן חשבו שהוא מלך ישראל (מלכים א כב לב).

לפי זה יש לשאול: למה אחאב לא אמר "אתחפש"?

אולי הוא חשש שיש במקום סוכנים סמויים של מלך ארם (הם היו במקום מרכזי – "בגורן פתח שער שומרון") ולכן דיבר בשפה לא ברורה.

נראה שזו גם הסיבה לעצם הצורך של אחאב להתחפש: הסוכנים שמעו את הנבואה של מיכיהו (" " "לא אדונים לאלה, ישובו איש לביתו לשלום" " ") ובעקבות הנבואה היה צפוי שהם ינסו לפגוע רק במלך (כמו שאכן קרה) { הארמים האמינו בנביאי ישראל, כמו שרואים בכמה סיפורים בספר מלכים. גם ישראל האמינו ב'נבואות' שנאמרו מפי אויביהם – כמו שרואים בסיפור על החלום ששמע גדעון במחנה מדיין. }, ולכן אחאב רצה שהוא יתחפש ויהושפט ילבש בגדי מלכות, כך שחיילי ארם לא יוכלו לזהותו.

ואיך יהושפט הסכים לתת לאחאב 'להפקיר' אותו לחיצי צבא ארם?

אולי יהושפט בטח בה' שיציל אותו, כמו שאכן קרה. ואולי יהושפט היה כנוע כלפי אחאב (עובדה שהוא נקרא כאן בשמו הפרטי " " "יהושפט" " " ורק אחאב נקרא " " "מלך ישראל" " ").

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

תגובות[עריכה]

מאת: שמואל ב מנהל פורום תנך NRG

מי אמר לך שמדובר באחאב??

כתוב "מלך ישראל".

בנוסף, אתה שוגה בהבנת הפועל "התחפש" שמשמעתו העתיקה אינה ברורה ואין ענינה כלל בהתחפשות דהיום אלא בענין כל שהוא הקשור בקרב. ראה:

"ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו" (דב"י ל"ה א').

בא לדבר על זה:

http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=115

מאת: יהודה
תגובה ל: תגובה ל: התחפש ובוא במלחמה שנכתבה ב05:52:55  06.05.2005

1)

המונח להתחפש נמצא כבר בפרק כ במשמעות תחפושת כדי שלא יכירוהו(ועיין רשי שם)
" וילך הנביא ויעמד למלך אל הדרך ויתחפש באפר על עיניו"(פס' לח)
2)בסוף הפרק(פס לט) מופיע שמו של אחאב" ויתר דברי אחאב......"
3) מצד שני קשה לי: מופיע בפסוק לח " וילקו הכלבים
את דמו -----והזנת רחצו כדבר ה' אשר דבר
אם הכוונה לדבורבפרק כא פס יט שם מופיע העונש לאחאב שם מוזכר רק שילוקו הכלבים ולא מופיע החצי השני?

מאת: אראל
שלוש תשובות:
  • ע"פ רש"י, "הזונות" היו ברכב המלחמה של אחאב, וגם הן התלכלכו בדמו, וכמו שרחצו את הרכב כך רחצו גם אותן.
  • ע"פ מצודת דוד, כוונת דברי ה' היא שדמו של אחאב יתבזה, וביזיון של "זונה" דומה לביזיון של "כלב" ( ומעניין, שגם בתורה נזכרו "כלב" ו"זונה" בפסוק אחד , כשני דברים שנחשבים בזויים ובלתי ראויים להביא אל בית ה').
  • וע"פ מלבי"ם, הכוונה היא, שכאשר באו לרחוץ את רכבו של אחאב בבריכה, הבריכה היתה תפוסה כי הזונות רחצו בה, ובזמן שחיכו שהן ייצאו, באו כלבים ולקקו את דמו של אחאב מהרכב.

מאת: יהודה
יפה ,אלא שרק הטענה של בעל המצודות מסביר מדוע
זה קיום של דבר ה' שנאמר קודם לכן לאחאב

מאת: ארנון
עם כל הכבוד לרשי, אבל לומר שהזונות היו ברכב המלחמה של אחאב, זה קצת ילדותי או חסר הגיון. לא היו לו סיקור המלחמה או קלטת. ברכב שיש בו מקום לשניים קשה להוסיף בו זונה או 2. ובכלל, מי לוקח זונות לקרב? הוא צריך אותן לאחר מכן. (ראה השבז"נים של הסורים ברמה). פירושו של המצודות יותר הגיוני. ואת הדמוי בין כלב לזונה הוא לקח מהתורה. (אין בזה חידוש או תמיהה)
המלבים-אם כונתו היא שהוא מתאר לעצמו מצב כזה ניחא. אבל לומר שכך היה? ראה לעיל-רשי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/htxps