קטגוריה:מלכים ב יז ב

<< | ספר מלכים ב • פרק י"ז • פסוק ב' | >>

מהדורת הכתיב:

ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו.

המהדורה המנוקדת:

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּ֥עַשׂ וַ - ו' החיבור
יַּ֥עַשׂ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqw3ms הָרַ֖ע הָ - מילית, ה' הידיעה
רַ֖ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7451 a
מורפ': HTd/Aamsa בְּעֵינֵ֣י בְּ - מילת יחס
עֵינֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך

צורת יסוד: b/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc יְהוָ֑ה יְהוָ֑ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp רַ֗ק רַ֗ק - מילית, חיוב

צורת יסוד: 7535
מורפ': HTa לֹ֚א לֹ֚א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn כְּמַלְכֵ֣י כְּ - מילת יחס
מַלְכֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: k/4428
מורפ': HR/Ncmpc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr הָי֖וּ הָי֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3cp לְפָנָֽיו לְ - מילת יחס
פָנָֽי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּ֥עַשׂ מרכא (משרת, דרגא 5) הָרַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּעֵינֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

רַ֗ק רביעי (משנה, דרגא 3)

לֹ֚א יתיב (משנה, דרגא 3)

כְּמַלְכֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הָי֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

לְפָנָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"רק לא כמלכי ישראל" - שביטל פרדיסאות שישבו מימי ירבעם על הדרכים לשמור שלא יעלו ישראל לרגל וזה בטלן לפי שגלו עגלי הזהב כבר בשתי גליות בגלות ראשונה ויקח את עיון ואת דן הגלה עגל שבדן ובשניה כשגלו ראובן וגד נטל עגל שבבית אל לקיים מה שנאמר (הושע י ו) גם אותו לאשור יובל ולפי שבטלו פרדיסאות והם נמנעו מלעלות לרגל לפיכך נחתם גזר דינם לגלות בימיו שעד עכשיו תלו הקלקלה במלכיהם ועתה לא היה במי לתלות וזהו שאמר הושע בן בארי (שם ה ג) כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל עתה נגלית רעתכם