ביאור:דברי הימים ב כו
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים ב כו)
א
וַיִּקְחוּ כָּל עַם יְהוּדָה אֶת עֻזִּיָּהוּ, וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ.
ב
הוּא בָּנָה אֶת אֵילוֹת עיר ששלמה כבש מאדום דברי הימים ב ח יז, ואדום כבשוה בחזרה מיהודה, וכן הלאה וַיְשִׁיבֶהָ לִיהוּדָה, אַחֲרֵי שְׁכַב הַמֶּלֶךְ אמציהו עִם אֲבֹתָיו.
{פ}
ג
בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ (יכיליה) יְכָלְיָה מִן יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ד
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו.
ה
וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים נוהג לבקש עצה מה' בִּימֵי זְכַרְיָהוּ זכריה בן יהוידע הנביא הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים בעל בינה להבין במראה הנבואה הבאה מה', וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת יְהוָה הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים.
{ס}
ו
וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד, וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים.
ז
וַיַּעְזְרֵהוּ הָאֱלֹהִים עַל פְּלִשְׁתִּים וְעַל (הערביים) הָעַרְבִים הַיֹּשְׁבִים בְּגוּר בָּעַל מקום סמוך למצרים (אולי גרר) וְהַמְּעוּנִים.
ח
וַיִּתְּנוּ הָעַמּוֹנִים מִנְחָה מס קבוע לְעֻזִּיָּהוּ, וַיֵּלֶךְ שְׁמוֹ התפרסם שמו עַד לְבוֹא מִצְרַיִם עד ששמו בא (הגיע) למצרים כִּי הֶחֱזִיק בכל הארצות עַד לְמָעְלָה מעל ומעבר.
ט
וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלַ͏ִם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה שער בפינה הצפון מערבית של החומה, באיזור השער החדש של ימינו וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא שער שקרוב לגיא בן הינום, או להגיא המרכזי וְעַל הַמִּקְצוֹעַ בפינה הצפון-מזרחית של החומה, וַיְחַזְּקֵם.
י
וַיִּבֶן מִגְדָּלִים מבצרים, לפקח על הדרכים המרכזיות בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת לאגירת מי גשמים, או בארות רַבִּים, כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר, אִכָּרִים עובדי אדמה וְכֹרְמִים בקיאים בגידול כרם ענבים או זיתים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל שטחים של שדות, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה עבודת האדמה, חקלאות הָיָה.
{ס}
יא וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה, יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם במספר קבוע לכל גדוד וגדוד בְּיַד (יעואל) יְעִיאֵל הַסּוֹפֵר וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר, עַל יַד חֲנַנְיָהוּ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ. יב כֹּל מִסְפַּר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְגִבּוֹרֵי חָיִל - אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. יג וְעַל יָדָם חֵיל צָבָא - שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל בכח גדול, לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל הָאוֹיֵב. יד וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ, לְכָל הַצָּבָא, מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים מכשיר להשלכת אבני קלע. טו וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלַ͏ִם חִשְּׁבֹנוֹת מכונות (אולי למשל קטפולטה) מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב מתכוננים על ידי אומנים לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת מבנים מבוצרים בפינות החומה לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עשה דברים נפלאים להיות נעזר בהם במלחמות עַד כִּי חָזָק גבר על אויביו, והתפרסם כמלך חזק במיוחד.
טז
וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית עד שנעשה מושחת להרע, וַיִּמְעַל בַּיהוָה אֱלֹהָיו, וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְהוָה לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
יז
וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן, וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַיהוָה - שְׁמוֹנִים, בְּנֵי חָיִל.
יח
וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיהוָה, כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר. צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵיְהוָה אֱלֹהִים".
יט
וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ, וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת המחתה שהיה מונח בא הקטורת לְהַקְטִיר, וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְהוָה מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
כ
וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ הוציאו אותו בבהלה מִשָּׁם, וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְהוָה.
כא
וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד יוֹם מוֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בֵּית (החפשות) הַחָפְשִׁית ר' במלכים ב טו, פסוק ה מְצֹרָע, כִּי נִגְזַר נכרת, הורחק מִבֵּית יְהוָה, וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ, שׁוֹפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
כב
וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים, כָּתַב ר' ישעיהו א א, אך לא מופיע פירוט לגבי עוזיהו בספר ישעיהו שבפנינו, ויש מפרשים ש פרק נג נכתב על עוזיהו בבית החופשית יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא.
כג
וַיִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה ולא בתוך המערה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים, כִּי אָמְרוּ "מְצוֹרָע הוּא". וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
<< · ביאור:דברי הימים ב · כו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- בספר מלכים נקרא המלך עֲזַרְיָה, ואילו כאן נעשה שימוש בעֻזִּיָּהוּ - אולי כדי להבחין בין המלך לבין עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן המוזכר בפרק זה.
- "וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלַ͏ִם" (פסוק ט) - ממחקר חדש (2024) נובע כי חומת ירושלים, שהתגלתה בכמה שטחי חפירה במורדות המזרחיים של עיר דוד, קדומה יותר לתיארוך שהיה נהוג עד היום. ד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות: "במשך עשרות שנים הניחו שחומה זו נבנתה בידי חזקיהו מלך יהודה, אך כעת מתברר שיש ליחסה כבר לימי המלך עוזיהו, כפי שאף מרומז במקרא: 'ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים... ויחזקם'". (מתוך אתר עיר דוד וכתבה בynet)