ביאור:דברי הימים ב ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a25b30

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב ל)


א וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלָ‍ִם, לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלָ‍ִם, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. ג כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא, כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי לא טהרו את עצמם מספיק כהנים כדי להקריב את הקורבנות המרובים של העם וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלָ‍ִם. ד וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וּבְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. ה וַיַּעֲמִידוּ דָבָר לְהַעֲבִיר קוֹל בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן לָבוֹא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָ‍ִם, כִּי לֹא לָרֹב עָשׂוּ הרבה שנים לא עשו פסח לכן היה צריך לזרזם (מצודות) וי"א כיון שרוב הקהל לא עשו פסח בזמן, בניסן (תרגום) כַּכָּתוּב. ו וַיֵּלְכוּ הָרָצִים בָּאִגְּרוֹת מִיַּד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו בְּכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וּכְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּבוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם שלא גלו מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר. ז וְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים. ח עַתָּה אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם כַּאֲבוֹתֵיכֶם, תְּנוּ יָד לַיהוָה וּבֹאוּ לְמִקְדָּשׁוֹ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ לְעוֹלָם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָשֹׁב מִכֶּם חֲרוֹן אַפּוֹ. ט כִּי בְשׁוּבְכֶם עַל יְהוָה אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם שכבר הגלה מלך אשור לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא יָסִיר פָּנִים מִכֶּם אִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו. {פ}
י וַיִּהְיוּ הָרָצִים עֹבְרִים מֵעִיר לָעִיר בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְעַד זְבֻלוּן, וַיִּהְיוּ מַשְׂחִיקִים עֲלֵיהֶם וּמַלְעִגִים בָּם. יא אַךְ מעט אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן, נִכְנְעוּ וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלָ‍ִם. יב גַּם בִּיהוּדָה הָיְתָה יַד הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם לֵב אֶחָד, לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בִּדְבַר יְהוָה. יג וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם עַם רָב לַעֲשׂוֹת אֶת חַג הַמַּצּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, קָהָל לָרֹב מְאֹד. יד וַיָּקֻמוּ וַיָּסִירוּ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְאֵת כָּל הַמְקַטְּרוֹת מקומות שמקטירים שם קטורת לע"ז הֵסִירוּ וַיַּשְׁלִיכוּ לְנַחַל קִדְרוֹן. טו וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נִכְלְמוּ התביישו שלא מהרו לטהר את עצמם מטומאה וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבִיאוּ עֹלוֹת בֵּית יְהוָה. טז וַיַּעַמְדוּ עַל עָמְדָם כְּמִשְׁפָּטָם כְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, הַכֹּהֲנִים זֹרְקִים אֶת הַדָּם קבלו את הדם וזרקו, שמקבלה ואילך מצות כהונה מִיַּד הַלְוִיִּם אחרי שהלוים שחטו את הקרבן, או שהכינו את כלי קבלת הדם ונתנו לכהנים כדי למהר את ההקרבה . יז כִּי רַבַּת בַּקָּהָל בעלי הקורבן שיכלו לשחוט, שהרי שחיטה כשירה בזרים אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁוּ והיה אסור להם להכנס לעזרה לשחוט ולכן, וְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים לְכֹל לֹא טָהוֹר במקום האינם טהורים לְהַקְדִּישׁ לַיהוָה כדי לעשות את ההקדש (השחיטה) בטהרה לה'. יח כִּי מַרְבִּית רוב הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב שאסור לאכול בשר קודש בטומאה, כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר יְהוָה הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד. יט כָּל לְבָבוֹ בעומק לבו הוא לא רצה לעבור על מצות ה' אלא הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו והוא ידע שאע"פ שעובר על רצון ה' הוא כדי להחדיר לעם ישראל את קיום התורה שלא שמרו עליה הרבה שנים, וְלֹא כְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ ואע"פ שהוא לא היה לפי כללי התורה שצריך לאכול קרבן בטהרה, עת לעשות לה' הפירו תורתך. {ס}
כ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶל יְחִזְקִיָּהוּ וַיִּרְפָּא אֶת הָעָם שהמצוה תשפיע עליהם כאילו קימו אותה כראוי, וק"ו שלא יחשב להם כחטא. {ס}
כא וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלַ‍ִם אֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּמְהַלְלִים לַיהוָה יוֹם בְּיוֹם הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז בכלי שיר בחוזק לַיהוָה. {ס}
כב וַיְדַבֵּר יְחִזְקִיָּהוּ עַל לֵב כָּל הַלְוִיִּם הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב לַיהוָה שיודעים לשיר יפה לה', שיתחזקו בשירה ושמחה, וַיֹּאכְלוּ אֶת הַמּוֹעֵד את קורבנות המועד שִׁבְעַת הַיָּמִים מְזַבְּחִים זִבְחֵי שְׁלָמִים  ומודים לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. {ס}
כג וַיִּוָּעֲצוּ כָּל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים ימי שמחה על שזכו לחזור לקיום התורה, וַיַּעֲשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים שִׂמְחָה. כד כִּי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הֵרִים לַקָּהָל אֶלֶף פָּרִים וְשִׁבְעַת אֲלָפִים צֹאן {ס}
וְהַשָּׂרִים הֵרִימוּ לַקָּהָל פָּרִים אֶלֶף וְצֹאן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וַיִּתְקַדְּשׁוּ כֹהֲנִים לָרֹב הרבה כהנים שלא טהרו את עצמם קודם טהרו את עצמם עכשיו. כה וַיִּשְׂמְחוּ כָּל קְהַל יְהוּדָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הַקָּהָל הַבָּאִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַגֵּרִים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַיּוֹשְׁבִים בִּיהוּדָה. כו וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלָ‍ִם, כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלָ‍ִם. {ס}
כז וַיָּקֻמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם, וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם. {פ}