ביאור:דברי הימים א כה
קיצור דרך: a25a25
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים א כה)
א וַיַּבְדֵּל בחר והפקיד דָּוִיד וְשָׂרֵי הַצָּבָא לַעֲבֹדָה בעזרת שרי הלויים האחראים על עבודת הלווים (לגבי המושג "צבא" - ר' במדבר ח כד): לִבְנֵי אָסָף וְהֵימָן וִידוּתוּן (הנביאים) הַנִּבְּאִים המנגנים ברוח הנבואה בְּכִנֹּרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתָּיִם, וַיְהִי מִסְפָּרָם המספר שלהם יפורט בהמשך, אַנְשֵׁי מְלָאכָה לַעֲבֹדָתָם יודעים את מלאכתם, מלאכת הנגינה, היטב. ב לִבְנֵי אָסָף: זַכּוּר וְיוֹסֵף וּנְתַנְיָה וַאֲשַׂרְאֵלָה - בְּנֵי אָסָף, עַל יַד מודרכים על ידי אָסָף הַנִּבָּא המנגן ברוח נבואה, עַל יְדֵי שהודרך על ידי הַמֶּלֶךְ. ג לִידוּתוּן: בְּנֵי יְדוּתוּן: גְּדַלְיָהוּ וּצְרִי וִישַׁעְיָהוּ, חֲשַׁבְיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ, שִׁשָּׁה כנראה שיש למנות גם את שִׁמְעִי (פסוק יז) , עַל יְדֵי אֲבִיהֶם יְדוּתוּן בַּכִּנּוֹר הַנִּבָּא המנגן ברוח הנבואה על כינור, עַל הֹדוֹת שירים על אמירת תודה וְהַלֵּל לַיהוָה. {ס} ד לְהֵימָן: בְּנֵי הֵימָן: בֻּקִּיָּהוּ, מַתַּנְיָהוּ, עֻזִּיאֵל, שְׁבוּאֵל וִירִימוֹת, חֲנַנְיָה, חֲנָנִי, אֱלִיאָתָה, גִדַּלְתִּי כך שמו (ר' פסוק כט), וְרֹמַמְתִּי-עֶזֶר כך שמו (ר' פסוק לא), יָשְׁבְּקָשָׁה, מַלּוֹתִי, הוֹתִיר, מַחֲזִיאוֹת. ה כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן חֹזֵה הַמֶּלֶךְ נביא אישי של דוד בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן שבדברי נבואתו היה מעלה את כבוד ה'. וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים לְהֵימָן בָּנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ. ו
כָּל אֵלֶּה בתי אסף הימן וידותון עַל יְדֵי הודרכו על ידי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית יְהוָה, בִּמְצִלְתַּיִם נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת לַעֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים, עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ -
{ס} אָסָף וִידוּתוּן וְהֵימָן.
ז
וַיְהִי מִסְפָּרָם כ"ד בני אסף הימן וידותון היו ראשי משמרות משוררים, ובכל משמרת 12 לוייםעִם אֲחֵיהֶם מְלֻמְּדֵי שִׁיר לַיהוָה, כָּל הַמֵּבִין מי שיש לו ידע בכך מָאתַיִם שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה 24 משמרות, ובכל אחת 12 איש, וביחד: 288.
ח
וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל במעמד שווה (כמו בפסוק האחרון בפרק הקודם) מֵבִין עִם תַּלְמִיד בעלי הידע היו בהגרלה במעמד שווה לתלמידיהם.
{פ}
ט
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לְאָסָף לְיוֹסֵף ליוסף בן אסף (פסוק ב), גְּדַלְיָהוּ הַשֵּׁנִי, הוּא וְאֶחָיו, וּבָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
י
הַשְּׁלִשִׁי: זַכּוּר, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יא
הָרְבִיעִי: לַיִּצְרִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יב
הַחֲמִישִׁי: נְתַנְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יג
הַשִּׁשִּׁי: בֻקִּיָּהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יד
הַשְּׁבִעִי: יְשַׂרְאֵלָה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
טו
הַשְּׁמִינִי: יְשַׁעְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
טז
הַתְּשִׁיעִי: מַתַּנְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יז
הָעֲשִׂירִי: שִׁמְעִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יח
עַשְׁתֵּי עָשָׂר: עֲזַרְאֵל, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
יט
הַשְּׁנֵים עָשָׂר: לַחֲשַׁבְיָה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כ
לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר: שׁוּבָאֵל, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כא
לְאַרְבָּעָה עָשָׂר: מַתִּתְיָהוּ, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כב
לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר: לִירֵמוֹת, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כג
לְשִׁשָּׁה עָשָׂר: לַחֲנַנְיָהוּ: בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כד
לְשִׁבְעָה עָשָׂר: לְיָשְׁבְּקָשָׁה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כה
לִשְׁמוֹנָה עָשָׂר: לַחֲנָנִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כו
לְתִשְׁעָה עָשָׂר: לְמַלּוֹתִי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כז
לְעֶשְׂרִים: לֶאֱלִיָּתָה, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כח
לְאֶחָד וְעֶשְׂרִים: לְהוֹתִיר, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
כט
לִשְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים: לְגִדַּלְתִּי, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
ל
לִשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים: לְמַחֲזִיאוֹת, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
לא
לְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים: לְרוֹמַמְתִּי-עָזֶר, בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "גִדַּלְתִּי כך שמו (ר' פסוק כט), וְרֹמַמְתִּי-עֶזֶר כך שמו (ר' פסוק לא)" (פסוק ד) - כנראה שהביטוי "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי" (ישעיהו א ב) היה מפורסם, ואביהם, הימן, קרא לשניים מבניו בשמות הלקוחים מהביטוי, בתוספת "עֶזֶר" לשם השני. (ר' יהודה קיל, דעת מקרא)
- "יְשַׂרְאֵלָה" (פסוק יד) - שם יוצא דופן: אמנם נפוץ השימוש בשמות ידועים מדורות עברו, כגון שמות השבטים, אך בשמות שלושת האבות (וכן השמות משה ואהרון) כמעט ולא נעשה שימוש חוזר, כנראה מפאת הכבוד הרב לשמות אלו. רק עוד שם אחד מצאנו, "יַעֲקֹבָה" (דברי הימים א ד לו), אך יש לשים לב ששניהם (יְשַׂרְאֵלָה, יַעֲקֹבָה) לא נקראו ישראל ויעקב, ואולי השינוי נעשה מאותה סיבה. (דעת מקרא, נספחות לדה"ב, עמ' 45)