ביאור:דברי הימים ב כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a25b24

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב כד)


א בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. ב וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. ג וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. ד וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן, הָיָה עִם לֵב יוֹאָשׁ לְחַדֵּשׁ אֶת בֵּית יְהוָה. ה וַיִּקְבֹּץ אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיֹּאמֶר לָהֶם צְאוּ לְעָרֵי יְהוּדָה וְקִבְצוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף לְחַזֵּק אֶת בֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה את הכסף שבני ישראל צריכים לתת כל שנה, מחצית השקל וְאַתֶּם תְּמַהֲרוּ לַדָּבָר, וְלֹא מִהֲרוּ הַלְוִיִּם. ו וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלַ‍ִם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה המתנה שמשה צוה לתת לבית המקדש עֶבֶד יְהוָה וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל והוא מחצית השקל שנתנו הצבור לצורך עם ישראל, כדי להביא, לְאֹהֶל הָעֵדוּת. ז כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים, וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים. ח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד, וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה חוּצָה. ט וַיִּתְּנוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם לְהָבִיא לַיהוָה מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל שצוה לישראל בַּמִּדְבָּר. י וַיִּשְׂמְחוּ לתרום את הכסף כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם, וַיָּבִיאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ לָאָרוֹן עַד לְכַלֵּה עד שגמרו כולם להביא. יא וַיְהִי בְּעֵת יָבִיא אֶת הָאָרוֹן אֶל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הממונה מטעם המלך בְּיַד הַלְוִיִּם ומתי זה היה וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף, וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִיד כֹּהֵן הָרֹאשׁ סגן הכהן גדול וִיעָרוּ ורקנו אֶת הָאָרוֹן וְיִשָּׂאֻהוּ וִישִׁיבֻהוּ אֶל מְקֹמוֹ, כֹּה עָשׂוּ לְיוֹם בְּיוֹם כל יום שהארון התמלא וַיַּאַסְפוּ כֶסֶף לָרֹב. יב וַיִּתְּנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶל עוֹשֵׂה מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה וַיִּהְיוּ שֹׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים לְחַדֵּשׁ בֵּית יְהוָה, וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת לְחַזֵּק אֶת בֵּית יְהוָה. יג וַיַּעֲשׂוּ עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה וַתַּעַל אֲרוּכָה רפואה לבית המקדש מההרס שהיה לו לַמְּלָאכָה בְּיָדָם על ידי מלאכתם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל מַתְכֻּנְתּוֹ תקונו וַיְאַמְּצֻהוּ ויחזקוהו. יד וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית יְהוָה כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת (עלי) יד שכותשים אתו (מצודות) וי"א כלי קטן לשאוב את היין כדי לנסכו (רד"ק) וְכַפּוֹת זהב שבהם שמים את הלבונה וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף, וַיִּהְיוּ מַעֲלִים עֹלוֹת בְּבֵית יְהוָה תָּמִיד כֹּל יְמֵי יְהוֹיָדָע. {פ}
טו וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע וַיִּשְׂבַּע יָמִים וַיָּמֹת, בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ. טז וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים, כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ. {ס}
יז וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ ושכנעו אותו שיעבוד עבודה זרה ככל העמים, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם. יח וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים, וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. יט וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל יְהוָה, וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ. {ס}
כ וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם, וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְו‍ֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. כא וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה. כב וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ, וּכְמוֹתוֹ אָמַר זכריה יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ. {פ}
כג וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ‍ִם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם, וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק דמשק בירת ארם, . כד כִּי בְמִצְעַר במעט אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם וה' עשה להם נס ונתן בידם את יהודה שהיו חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים משפט ענויים. כה וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ (במחליים) בְּמַחֲלוּיִם רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בנקמה לנקום את הדם של בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים. {ס}
כו וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו, זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית. כז וּבָנָיו מה שקרא עם בניו (ורב) יִרֶב הַמַּשָּׂא עָלָיו ורבוי המשא (הנבואה) שנאמר עליו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים והפרטים איך הוא תיקן את בית המקדש הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים, וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. {פ}