ביאור:דברי הימים ב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


קיצור דרך: a25b14

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב יד)


א וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו. ב וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת מזבח הוא מקום קבוע להקריב עליו את כל סוגי הקרבנות הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת מקום ארעי עשוי מהרבה אבנים להקריב עליו עולות, וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת מקום ארעי עשוי מאבן אחת לנסך עליו וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים. ג וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה החלק העיוני שבתורה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְלַעֲשׂוֹת החלק המעשי שבתורה הַתּוֹרָה תורה שבכתב וְהַמִּצְוָה תורה שבעל פה. ד וַיָּסַר מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַחַמָּנִים צורות שעושיות בדמות חמה כדי לעבוד את השמש, וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו. ה וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה, כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ. ו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב ונסובב אותם ב- חוֹמָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֹדֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ בעוד שהארץ לפנינו ואין מלחמה כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, דָּרַשְׁנוּ כיון שדרשנו את ה' לכן וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב, וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ. {פ}
ז וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה שריון וָרֹמַח חנית מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף {ס}
וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף, כָּל אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל. ח וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיָּבֹא עַד מָרֵשָׁה. ט וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה בעמק הנצפה לְמָרֵשָׁה לעומד במרשה. י וַיִּקְרָא אָסָא אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר יְהוָה אֵין עִמְּךָ לַעְזוֹר אין הפרש עמך לעזור בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ בין להרבה אנשים בן למעט אנשים שאין להם כח עָזְרֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ אל יעצור כח אדם אותך. {ס}
יא וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה, וַיָּנֻסוּ הַכּוּשִׁים. יב וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ עַד לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה עד לו נשאר להם חיות כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי יְהוָה וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ, וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד. יג וַיַּכּוּ אֵת כָּל הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי הָיָה פַחַד יְהוָה עֲלֵיהֶם, וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל הֶעָרִים כִּי בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם. יד וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה שהיו סביבות גרר הִכּוּ, וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ͏ִם. {ס}