ביאור:דברי הימים ב א

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב א)

---

שלמה מקריב 1000 עולות על הבמה בגבעון, מול אוהל מועד

מקביל למלכים א ג, פסוק ד ואילך
מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן

א וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד עַל מַלְכוּתוֹ התבסס בשליטתו על הממלכה, וַיהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה. ב וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לְכָל יִשְׂרָאֵל, לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְלַשֹּׁפְטִים וּלְכֹל נָשִׂיא לְכָל יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי הָאָבוֹת נשיאי שבטי כל ישראל, שהם נקראים גם "ראשי האבות". ג וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בַּמִּדְבָּר. ד אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים ארון הברית לא היה במשכן גבעון, כי הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד דוד הכין לארון מקום (דברי הימים א טו א) , כִּי נָטָה לוֹ הקים לארון אֹהֶל בִּירוּשָׁלָ͏ִם. ה וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה, וַיִּדְרְשֵׁהוּ דרש את ה', עבודת ה' בתפילה וקורבנות (ר' דברי הימים א כא ל) לקראת פירוק המשכן והחלפתו במקדש שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל. ו וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף.

חלום שלמה בגבעון - שלמה מבקש לב חכם לשפוט את ישראל

חלום שלמה, לוקה ג'ורדאנו, סביבות 1694-1695

ז בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לוֹ: "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ?". ח וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים: "אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל, וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו. ט עַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן יתקיים (מלשון "אמן") דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי, כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב ואם לא אנהיג את כולם היטב, לא תתקיים הבטחתך לדוד כַּעֲפַר הָאָרֶץ. י עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי, וְאֵצְאָה לפני העם למלחמות (ר' במדבר כז יז) לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה אחזיר את הלוחמים מהמלחמה, כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל". {ס}
יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה: "יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ, וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ, וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ, וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו. יב הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לָךְ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה כֵּן". יג וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן לבמה בגבעון, ומשם ל- יְרוּשָׁלַ͏ִם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד והבמה היתה מול אוהל מועד (המלבי"ם מפרש ששלמה העביר את הבמה מגבעון לירושלים), וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. {פ}

שלמה קונה סוסים ומרכבות

מקביל למלכים א י, פסוק כו ואילך
מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן

יד וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. טו וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַ͏ִם כָּאֲבָנִים, וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. טז וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם; וּמִקְוֵא, סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר. יז וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה, וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ. יח וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ.

ביאור:דברי הימים ב · א · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• ניתן להבחין בספר דברי הימים בדגש על מעשיהם הטובים של שושלת בית דוד והסתרה של צדדים שליליים שהוזכרו בספר מלכים.
  • לא מזוכר מעשה דוד ובת שבע, אמנון ותמר, מרד אבשלום והנשים הנוכריות של שלמה.
  • משפט שלמה לא מוזכר - אולי כי ניתן לראות בו שיטה פזיזה ובלתי אחראית להכרעת דין.

כך כותב רש"י על דה"א י, א: "וכאשר בא לספר מעשה דוד אינו מספר זילותו, אלא גבורתו וגדולתו, כי הספר שלו ולמלכי יהודה".