ביאור:דברי הימים א כט
קיצור דרך: a25a29
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים א כט)
א
וַיֹּאמֶר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְכָל הַקָּהָל: "שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד הוא המיוחד בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים, נַעַר וָרָךְ הוא כעת צעיר ורך בשנים. וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה, כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה המצודה (בית המקדש) היא לא מיועדת לבני אדם, אלא לה' ולכן יש לבנות באופן מושלם כִּי לַיהוָה אֱלֹהִים.
ב
וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי, הַזָּהָב לַזָּהָב לעשות בו כלי זהב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים, אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים, אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה, וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב.
ג
וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בגלל שיש בי רצון בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה אוצרות מיוחדים של זָהָב וָכָסֶף. נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מעל ומעבר מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ.
ד
שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר, וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ לצפות את קִירוֹת הַבָּתִּים.
ה
לַזָּהָב לַזָּהָב, וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף, וּלְכָל מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים אמני המתכות. וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ לתת ביד רחבה הַיּוֹם לַיהוָה?".
ו
וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ.
ז
וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים: זָהָב - כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים, וַאֲדַרְכֹנִים מטילי זהב קטנים - רִבּוֹ, וְכֶסֶף - כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וּנְחֹשֶׁת - רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים, וּבַרְזֶל - מֵאָה אֶלֶף כִּכָּרִים.
ח
וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ מי שהיו לו אֲבָנִים אבנים יקרות נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית יְהוָה, עַל יַד יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי.
ט
וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם, כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַיהוָה, וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה.
{פ}
| תפילת "ויברך דוד" מתוך פסוקי דזמרא. סידור בעברית ובמראטהי, 1889 |
י
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְהוָה לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם.
יא
לְךָ יְהוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל אכן לך שייך כל אשר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְהוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ וההתנשאות על כל מלך אחר.
יב
וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ הכל מגיע ממך, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל.
יג
וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ.
יד
וְכִי מִי אֲנִי, וּמִי עַמִּי, כִּי נַעְצֹר כֹּחַ מהיכן היה לנו כח לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת תרומה גדולה כזאת של חומרי גלם למקדש? כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ.
טו
כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ, וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ. כַּצֵּל כמו צל חולף יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ, וְאֵין מִקְוֶה תקוה לחייו של אדם, כי בסוף כולם מתים.
טז
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ! כֹל הֶהָמוֹן הכמות הרבה של התרומות הַזֶּה אֲשֶׁר הֲכִינֹנוּ לִבְנוֹת לְךָ בַיִת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ - מִיָּדְךָ (היא) הוּא וּלְךָ הַכֹּל.
יז
וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב, וּמֵישָׁרִים אנשים ישרים תִּרְצֶה. אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי מתוך כוונות טובות, ואין לי סיבות רעות נסתרות הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה, וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה - רָאִיתִי בְשִׂמְחָה שגם הם בשמחה בחרו לְהִתְנַדֶּב לָךְ.
יח
יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ, שֳׁמְרָה זֹּאת זכור לנו את זכות האבות לְעוֹלָם, לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת את מחשבות היצר שלנו לְבַב עַמֶּךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ.
יט
וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם לִשְׁמוֹר מִצְוֺתֶיךָ עֵדְוֺתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ, וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי תכננתי".
{פ}
כ
וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכָל הַקָּהָל: "בָּרְכוּ נָא אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם!", וַיְבָרֲכוּ כָל הַקָּהָל לַיהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם, וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה וְלַמֶּלֶךְ.
כא
וַיִּזְבְּחוּ לַיהוָה זְבָחִים, וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת לַיהוָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא: פָּרִים אֶלֶף, אֵילִים אֶלֶף, כְּבָשִׂים אֶלֶף וְנִסְכֵּיהֶם, וּזְבָחִים לָרֹב לְכָל יִשְׂרָאֵל.
כב
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית כי המלכת שלמה הראשונה (פרק כג) היתה בנכחות קהל קטן לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד, וַיִּמְשְׁחוּ לַיהוָה לְנָגִיד משחו את דוד למלך לפני ה' וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן וגם משחו את צדוק להיות הכהן הגדול.
כג
וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא יְהוָה לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִיד אָבִיו, וַיַּצְלַח, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל.
כד
וְכָל הַשָּׂרִים וְהַגִּבֹּרִים וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִיד, נָתְנוּ יָד תַּחַת נתנו את הסכמתם להיות תחת הנהגתו של שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
כה
וַיְגַדֵּל יְהוָה אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא הָיָה עַל כָּל מֶלֶךְ לְפָנָיו עַל יִשְׂרָאֵל.
{פ}
כו
וְדָוִיד בֶּן יִשָׁי מָלַךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
כז
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ͏ִם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ.
כח
וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, שְׂבַע יָמִים עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
כט
וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחרֹנִים, הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה ספר של שמואל הנביא, שכנראה חלקים ממנו מופיעים בספר שמואל שלנו (ולפי חז"ל גם נתן וגד כתבו חלקים מספר שמואל) וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה.
ל
עִם ושם מפורטים גם כָּל מַלְכוּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ, וְהָעִתִּים זמנים שקרו בהם דברים מיוחדים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד...וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ" (י-יג) - נאמרים בפסוקי דזמרא בתפילת שחרית.
- "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה... לְכֹל לְרֹאשׁ" (יא) - נאמר שוב בתפילה, בזמן הוצאת ספר תורה.
- "ה' ... וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ" (יח) - משובץ גם הוא בתפילת "ובא לציון" בשחרית.