ביאור:דברי הימים ב כ
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו
(מהדורות נוספות של דברי הימים ב כ)
א
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עם נוסף שאינם "בני עמון" עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה.
ב
וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: "בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם ממזרח לים המלח מֵאֲרָם מאיזור הנקרא ארם (ללא קשר לממלכת ארם הצפונית), וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר שמה הקדום של עין גדי - ר' בראשית יד ז הִיא עֵין גֶּדִי".
ג
וַיִּרָא, וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו את עצמו לִדְרוֹשׁ לַיהוָה, וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה.
ד
וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ מֵיְהוָה - גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה בָּאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה.
ה
וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם בְּבֵית יְהוָה, לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה.
ו
וַיֹּאמַר: "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, הֲלֹא אַתָּה הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכֹל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וְאֵין עִמְּךָ לְהִתְיַצֵּב אף אחד לא יכול להתיצב מולך במלחמה.
ז
הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם.
ח
וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּבְנוּ לְךָ בָּהּ מִקְדָּשׁ לְשִׁמְךָ לֵאמֹר כדי ש- וכו' (פסוק הבא).
ט
אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, חֶרֶב שְׁפוֹט חרב המשפט וְדֶבֶר וְרָעָב, נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ.
י
וְעַתָּה, הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה כמפורט בדברים ב לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם עקפו אותם וְלֹא הִשְׁמִידוּם.
יא
וְהִנֵּה הֵם גֹּמְלִים עָלֵינוּ גומלים לנו רעה תחת טובה, לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ.
יב
אֱלֹהֵינוּ! הֲלֹא תִשְׁפָּט בָּם תעשה להם משפט ויצא לאור צידקנו (או מלשון שְׁפָטִים, נקמות) כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ עיננו נשואות אליך לישועתך".
יג
וְכָל יְהוּדָה עֹמְדִים לִפְנֵי יְהוָה, גַּם טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם.
{פ}
יד
וְיַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה בֶּן יְעִיאֵל בֶּן מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן בְּנֵי אָסָף, הָיְתָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוח נבואה בְּתוֹךְ הַקָּהָל.
טו
וַיֹּאמֶר: "הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט. כֹּה אָמַר יְהוָה לָכֶם: אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה, כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה, כִּי לֵאלֹהִים.
טז
מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם, הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ שם של מקום (כנראה מדובר מדובר בדרך העולה מעיין גדי, דרך נחל ערוגות, עד לתקוע), וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל פְּנֵי הנמצא ממזרח ל- מִדְבַּר יְרוּאֵל ירושלים.
יז
לֹא לָכֶם בהמשך ל"לֹא לָכֶם" מפסוק טו: אתם כמעט ולא תצטרכו להלחם לְהִלָּחֵם בָּזֹאת. הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה עִמָּכֶם. יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם! אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ. מָחָר צְאוּ לִפְנֵיהֶם וַיהוָה עִמָּכֶם".
יח
וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה, וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם נָפְלוּ לִפְנֵי יְהוָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַיהוָה.
יט
וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים וּמִן בְּנֵי הַקָּרְחִים, לְהַלֵּל לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה.
כ
וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ שהיה בדרך למקום הנ"ל. וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט, וַיֹּאמֶר: "שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם! הַאֲמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ ובזכות זאת, תתקיימו בעמידה איתנה ואמינה, הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ".
כא
וַיִּוָּעַץ יהושפט התייעץ עם העם אֶל הָעָם, וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַיהוָה וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ, בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ שיצאו המשוררים לפני הכח העומד בראש הצבא וְאֹמְרִים 'הוֹדוּ לַיהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ'.
כב
וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה, נָתַן יְהוָה ה' גרם לאויבים לחשוב שיש מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן, מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר שהיו תמיד מסוכסכים בניהם והתאחדו רק למלחמה נגד יהודה הַבָּאִים לִיהוּדָה להלחם ביהודה וַיִּנָּגֵפוּ בני עמון ממואב והר שעיר.
כג
וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד. וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ הירבו להלחם, נלחמו מואב בבני עמון לְמַשְׁחִית עד שנשחתו כולם.
כד
וִיהוּדָה בָּא עַל הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר מצפה שבמדבר ירואל, וַיִּפְנוּ אֶל הֶהָמוֹן האויבים הרבים וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה, וְאֵין פְּלֵיטָה.
כה
וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת שְׁלָלָם, וַיִּמְצְאוּ בָהֶם לָרֹב שלל רב וּרְכוּשׁ וּפְגָרִים וּכְלֵי חֲמֻדוֹת מתים לבושים בבגדים יקרים, וַיְנַצְּלוּ רוקנו, לקחו הכל לָהֶם לְאֵין מַשָּׂא כל כך הרבה שהיה קשה לסחוב, וַיִּהְיוּ יָמִים שְׁלוֹשָׁה בֹּזְזִים אֶת הַשָּׁלָל, כִּי רַב הוּא.
כו
וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרֲכוּ אֶת יְהוָה - עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'עֵמֶק בְּרָכָה' עַד הַיּוֹם.
כז
וַיָּשֻׁבוּ כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּשִׂמְחָה, כִּי שִׂמְּחָם יְהוָה מֵאוֹיְבֵיהֶם בישועה מאויביהם.
כח
וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת, אֶל בֵּית יְהוָה.
כט
וַיְהִי פַּחַד אֱלֹהִים עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת, בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם יְהוָה עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל.
ל
וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט, וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב.
{פ}
| מקביל למלכים א כב, פסוק מב ואילך מומלץ לעיין שם לגבי מילים שלא פורשו כאן |
לא וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט עַל יְהוּדָה: בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי. לב וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא וְלֹא סָר מִמֶּנָּה, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה. לג אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, וְעוֹד וגם הָעָם לֹא הֵכִינוּ כיוונו את לְבָבָם לֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם. לד וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים - הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל וכתביו של יהוא צורפו ל- סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל במלכים א כב מו נכתב "יְהוּדָה" אולי כאן "ישראל" במשמעות של 'החלק מישראל שנשאר נאמן לה', שהוא ממלכת יהודה' .
לה וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר היתחבר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - הוּא אחזיה הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת עשה מעשי רשע. לו וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ, וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. לז וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר: "כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ קלקל, הרס יְהוָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ", וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ יכלו לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ.
<< · ביאור:דברי הימים ב · כ · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" (יב) - משובץ בנפילת אפיים בתפילת שחרית.
- "מִדְבַּר יְרוּאֵל" - אולי מלשון יראו-אל, ונקרא על שם המאורע, כזכרון לנאמר בפסוק יז "הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה" (דעת מקרא בנספחות לדה"ב, עמ' 37)
- "וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ, וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" (פסוק לו) - והרי תרשיש הוא מקום במזרח התיכון (תורכיה\ספרד\סרדיניה) ועציון גבר היא באיזור אילת? האברבנאל כותב: "ואולי טעה עזרא הסופר במה שמצא כתוב שעשה יהושפט 'אוניות תרשיש' בחשבו שהיו האניות ההם ללכת תרשיש...". המלבי"ם דוחה: "וחלילה לנו... " ופירש שהאוניות הפליגו בים סוף, הקיפו את אפריקה והגיעו לתרשיש. יתכן שהיה בזה שיחזור ציר ימי מתקופת שלמה (מלכים א י, כב): "אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים" - מרחק כזה אכן יכול לקחת 3 שנים, וגם המעבר בסמוך לחופי אפריקה מסביר את המקור לשנהב, קופים ותוכים. אם כן, לא פלא ש"וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ".
