ביאור:דברי הימים ב כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a25b29

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו       (מהדורות נוספות של דברי הימים ב כט)


א יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ. ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד אָבִיו. ג הוּא בַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיְחַזְּקֵם תקנם, שפצם. ד וַיָּבֵא אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַלְוִיִּם, וַיַּאַסְפֵם לִרְחוֹב הַמִּזְרָח רחבה בהר הבית במזרח העזרה. ה וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם, עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ טהרו את עצמכם מכל טומאה וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה עבודה זרה מִן הַקֹּדֶשׁ. ו כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ, וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יְהוָה וַיִּתְּנוּ עֹרֶף ויפנו עורף. ז גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ, וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ בבית המקדש לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ח וַיְהִי קֶצֶף יְהוָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם, וַיִּתְּנֵם (לזועה) לְזַעֲוָה לחרדה בעיני העמים, שכל מי ששומע מה שקרא להם, יחרד שלא יקרה לו כך לְשַׁמָּה לתמהון איך קרה דבר כזה וְלִשְׁרֵקָה כל השומע מה קרה להם שורק מרוב תמהון כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם. ט וְהִנֵּה נָפְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בֶּחָרֶב, וּבָנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ וְנָשֵׁינוּ בַּשְּׁבִי עַל זֹאת. י עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֹׁב מִמֶּנּוּ חֲרוֹן אַפּוֹ. יא בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ תתרשלו (תרגום) וי"א אל תשכחו את בית המקדש (מצודות), כִּי בָכֶם בָּחַר יְהוָה לַעֲמֹד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ וְלִהְיוֹת לוֹ מְשָׁרְתִים וּמַקְטִרִים. {ס}
יב וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מַחַת בֶּן עֲמָשַׂי וְיוֹאֵל בֶּן עֲזַרְיָהוּ מִן בְּנֵי הַקְּהָתִי וּמִן בְּנֵי מְרָרִי קִישׁ בֶּן עַבְדִּי וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן יְהַלֶּלְאֵל, וּמִן הַגֵּרְשֻׁנִּי יוֹאָח בֶּן זִמָּה וְעֵדֶן בֶּן יוֹאָח. יג וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן שִׁמְרִי (ויעואל) וִיעִיאֵל, וּמִן בְּנֵי אָסָף זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ. {ס}
יד וּמִן בְּנֵי הֵימָן (יחואל) יְחִיאֵל וְשִׁמְעִי, {ס}
וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן שְׁמַעְיָה וְעֻזִּיאֵל. טו וַיַּאַסְפוּ אֶת אֲחֵיהֶם וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ כְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי יְהוָה, לְטַהֵר בֵּית יְהוָה. טז וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית יְהוָה לאולם ולהיכל שרק לכהנים מותר ליכנס שם לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְהוָה לַחֲצַר בֵּית יְהוָה, וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם מיד הכהנים את העבודה זרה לְהוֹצִיא לְנַחַל קִדְרוֹן חוּצָה מחוץ לעיר. יז וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יְהוָה וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה לְיָמִים שְׁמוֹנָה, וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ. {ס}
יח וַיָּבוֹאוּ פְנִימָה אֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ טִהַרְנוּ אֶת כָּל בֵּית יְהוָה, אֶת מִזְבַּח הָעוֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת שֻׁלְחַן הַמַּעֲרֶכֶת וְאֶת כָּל כֵּלָיו. יט וְאֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ עזב מהם עבודת המקום, והשתמש אתם לעבודה זרה הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ, וְהִנָּם לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה. {ס}
כ וַיַּשְׁכֵּם יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֶּאֱסֹף אֵת שָׂרֵי הָעִיר, וַיַּעַל בֵּית יְהוָה. כא וַיָּבִיאוּ פָרִים שִׁבְעָה לעולה על חטא עבודה זרה בשוגג וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה לעולה לנדבה וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה לְחַטָּאת שבא על חטא עבודה זרה בשוגג עַל הַמַּמְלָכָה המלכות, שיהיה לה קיום וְעַל הַמִּקְדָּשׁ וְעַל יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים לְהַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח יְהוָה. כב וַיִּשְׁחֲטוּ הַבָּקָר הפרים וַיְקַבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וַיִּזְרְקוּ הַמִּזְבֵּחָה, וַיִּשְׁחֲטוּ הָאֵלִים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה וַיִּשְׁחֲטוּ הַכְּבָשִׂים וַיִּזְרְקוּ הַדָּם הַמִּזְבֵּחָה. כג וַיַּגִּישׁוּ אֶת שְׂעִירֵי הַחַטָּאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַקָּהָל, וַיִּסְמְכוּ יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם שהרי הבעלים צריכים לסמוך על הקרבן. והמלך והסנהדרין וי"א הנשיאים, סומכים בשליחות כולם. כד וַיִּשְׁחָטוּם הַכֹּהֲנִים וַיְחַטְּאוּ אֶת דָּמָם הַמִּזְבֵּחָה לְכַפֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְכָל יִשְׂרָאֵל אָמַר הַמֶּלֶךְ הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת. כה וַיַּעֲמֵד אֶת הַלְוִיִּם בֵּית יְהוָה בִּמְצִלְתַּיִם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד וְגָד חֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְנָתָן הַנָּבִיא, כִּי בְיַד יְהוָה הַמִּצְוָה בְּיַד נְבִיאָיו בתורה לא כתוב מפורש שהלויים משוררים בשעת הקרבת הקרבן, והוא נאמר ע"י הנביאים. {ס}
כו וַיַּעַמְדוּ הַלְוִיִּם בִּכְלֵי דָוִיד וְהַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת. {ס}
כז וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ, וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְהוָה וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. כח וְכָל הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת (מחצצרים) מַחְצְרִים, הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעֹלָה. כט וּכְכַלּוֹת לְהַעֲלוֹת, כָּרְעוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הַנִּמְצְאִים אִתּוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. ל וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לַלְוִיִּם לְהַלֵּל לַיהוָה בְּדִבְרֵי דָוִיד וְאָסָף הַחֹזֶה בפרקי תהילים שנאמרו ע"י דוד ואסף החוזה, וַיְהַלְלוּ עַד לְשִׂמְחָה וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ. {פ}
לא וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר לקהל עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַיהוָה התחלתם לעבוד את ה'. (תחילת עבודת דבר חדש נקרא מלוי ידיים) גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ תגשו ותתנדבו מעצמכם זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית יְהוָה, וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת. לב וַיְהִי מִסְפַּר הָעֹלָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַקָּהָל בָּקָר שִׁבְעִים אֵילִים מֵאָה כְּבָשִׂים מָאתָיִם, לְעֹלָה לַיהוָה כָּל אֵלֶּה. לג וְהַקֳּדָשִׁים, בָּקָר שֵׁשׁ מֵאוֹת וְצֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. לד רַק הַכֹּהֲנִים הָיוּ לִמְעָט אנשים מועטים וְלֹא יָכְלוּ לְהַפְשִׁיט אֶת כָּל הָעֹלוֹת, וַיְּחַזְּקוּם סייעו לכהנים בהפשטת העורות אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם עַד כְּלוֹת הַמְּלָאכָה וְעַד ועוד סיבה מדוע הלוויים היו צריכים לעזור לכהנים כיון שלא כל הכהנים טהרו את עצמם וחיקו להם עד ש- יִתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, כִּי הַלְוִיִּם יִשְׁרֵי לֵבָב לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהַכֹּהֲנִים. לה וְגַם ועוד סיבה מדוע הלוויים היו צריכים לעזור לכהנים כיון שהיה עֹלָה לָרֹב בְּחֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים וּבַנְּסָכִים לָעֹלָה והקרבת החלבים והנסכים א"א בלוויים, וכיון שהכהנים היו עסוקים לא היה להם זמן להפשיט את הקורבנות, וַתִּכּוֹן עמדה על תיקונה, נעשתה על הצד הטוב עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה. לו וַיִּשְׂמַח יְחִזְקִיָּהוּ וְכָל הָעָם עַל הַהֵכִין הָאֱלֹהִים לָעָם שה' נתן בלבם לחזור בתשובה, כִּי בְּפִתְאֹם הָיָה הַדָּבָר פתאום עלה בדעת כולם לחזור בתשובה מיד בשנה הראשונה לחיזקיהו. {פ}