קטגוריה:שמות יב יא
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה.
וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מׇתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהֹוָה.
וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
וְ/כָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹת/וֹ֒ מָתְנֵי/כֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵי/כֶם֙ בְּ/רַגְלֵי/כֶ֔ם וּ/מַקֶּלְ/כֶ֖ם בְּ/יֶדְ/כֶ֑ם וַ/אֲכַלְתֶּ֤ם אֹת/וֹ֙ בְּ/חִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַ/יהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וְכָכָה֮
תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒
מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים
נַֽעֲלֵיכֶם֙
בְּרַגְלֵיכֶ֔ם
וּמַקֶּלְכֶ֖ם
בְּיֶדְכֶ֑ם
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙
בְּחִפָּז֔וֹן
פֶּ֥סַח ה֖וּא
לַיהוָֽה
וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים על המותניים חיגרו את החגורה (שעליה תלויים הדברים הנדרשים לדרך) - מוכנים לצאת, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן - פֶּסַח הוּא לַיהוָה השה הוא קרבן "פסח" לה' (מהות המילה "פסח" תתברר בעוד 2 פסוקים).
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְדֵין תֵּיכְלוּן יָתֵיהּ חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן אֲסִירִין מְסָנֵיכוֹן בְּרַגְלֵיכוֹן וְחוּטְרֵיכוֹן בְּיַדְכוֹן וְתֵיכְלוּן יָתֵיהּ בִּבְהִילוּ פִּסְחָא הוּא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְדָא הִילְכָתָא תֵיכְלוּן יָתֵיהּ בְּזִמְנָא דָא וְלָא לְדָרַיָא חַרְצֵיכוֹן יְהוֹן מְזַרְזִין מְסַנֵיכוֹן בְּרִיגְלֵיכוֹן וְחוּטְרֵיכוֹן בִּידֵיכוֹן וְתֵיכְלוּן יָתֵיהּ בִּבְהִילוּ דִשְׁכִינַת מָארֵי עַלְמָא מְטוּל דְּחַיְיסָא מִן קֳדָם יְיָ לְכוֹן הוּא: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲסִירִין בְּמִצְוְתָא דְאוֹרַיְיתָא: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
ואכלתם אותו בחפזון . זה חפזון מצרים. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון ישראל? כשהוא אומר (ולכל בני ישראל, לא יחרץ) הרי חפזון ישראל אמור. הא מה אני מקים ואכלתם אותו בחפזון? זה חפזון מצרים. רבי יהושע אומר, ואכלתם אותו בחפזון זה חפזון ישראל. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון מצרים? כשהוא אומר כי גורשו ממצרים- הרי חפזון מצרים אמור. ומה תלמוד לומר בחפזון- חפזון ישראל. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר זה חפזון שכינה, ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, קול דודי הנה זה בא וגו' (שיר השיריס ב) ואומר הנה זה עומד אחר כתלנו (שם). יכול אף לעתיד לבא יהא חפזון- (שנאמר) [תלמוד לומר] כי לא, בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' וגו' (ישעיה נב).
פסח הוא לה' . שיהא כל מעשיהם (לשם שמים).
מלבי"ם - התורה והמצוה
מד. וככה תאכלו אותו וכו' . באמת פרטים אלה לא היו לחיוב מדלא חשבם בפסחים (דף צו) בדברים שבין פסח מצרים לפסח דורות. והם רק לדוגמא שכן ראוי ליוצאי דרכים. כמו שנאמר ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו (ישעיה ה'). וזה שאמרו ביוצאי דרכים, ומפרש ר' יסוי הגלילי, שמלמד על יוצאי דרכים שיהיו מזורזים, כי האוכל בביתו במתינות מתיר האזור. כמו שאמרו בשבת ט ב "מאימתי התחלת אכילה? משיתיר חגורו", ואינו נוטל נעליו בהיותו מסב על המטה, והם נצטוו לאכול בחפזון, כמוכן לדרך.
ור' אליעזר ור' יהושע פליגי חפזון דמי. שר' אליעזר סבירא ליה דאכילת פסחים עד חצות ואז פי' חפזון של מצרים. וישראל לא נחפזו כמו שאמרו ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, ור' יהושע סבירא ליה. דנאכל עד הבקר ואז היה חפזון דישראל שנחפזו לצאת. וברישא צריך לגרוס דברי ר' אליעזר וכמו ששנינו בברכות (דף ט). ואבא חנן מפרש לר' אליעזר שהיה אז חפזון דשכינה שמהר לגאלם קודם הזמן, כמו שאמרו מדלג על ההרים שדלג על הקץ.
רש"י
"בחפזון" - לשון בהלה ומהירות כמו (ש"א כג) ויהי דוד נחפז ללכת (מלכים ב ז) אשר השליכו ארם בחפזם
"פסח הוא לה'" - הקרבן הוא קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש (ד"א) דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח וגם פסק"א ל' פסיעה
[כב] דבר אחר דרך דילוג וקפיצה. כלומר פירוש "פסח לה'" דרך דילוג וקפיצה תעשו עבודתו "לה'", זכר לשמו שקרוי פסח על שם דילוג. ולפי זה הוא דבר אחד - (ו) קפיצת פסח הוא לה', רוצה לומר דרך דילוג תעשו עבודתו לה':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּחִפָּזוֹן – לְשׁוֹן בֶּהָלָה וּמְהִירוּת, כְּמוֹ "וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת" (שמ"א כג,כו), "אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם" (מל"ב ז,טו).
פֶּסַח הוּא לַה' – הַקָּרְבָּן הוּא קָרוּי פֶּסַח, עַל שֵׁם הַדִּלּוּג וְהַפְּסִיחָה [שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין בָּתֵּי מִצְרַיִם, וְקוֹפֵץ מִמִּצְרִי לְמִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִי נִמְלַט]. וְאַתֶּם עֲשׂוּ כָּל עֲבוֹדוֹתָיו [לְשֵׁם שָׁמַיִם] (מכילתא כאן) דֶּרֶךְ דִּלּוּג וּקְפִיצָה, זֵכֶר לִשְׁמוֹ שֶׁקָּרוּי פֶּסַח, וְגַם פשק"א [paske = פסח[2]] לְשׁוֹן פְּסִיעָה.
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בחפזון. ג' במסורה הכא ואידך כי בחפזון יצאת מארץ מצרים כי לא בחפזון תצאו וזה שדרשו דלאו בחפזון דישראל היה דכתיב כי לא בחפזון תצאו:
- ^ אפשר גם לקרוא פשקֿ"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.
- ^ אפשר גם לקרוא פשקֿ"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יב יא"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.