עם טעמים:
וּבִשְׁנַת֙ אַחַ֣ת עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְיוֹרָ֖ם בֶּן־אַחְאָ֑ב מָלַ֥ךְ אֲחַזְיָ֖ה עַל־יְהוּדָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה" - למעלה הוא אומר בשנת שתים עשרה ועל כרחך יהורם אביו לא מת אלא בשנת שתים עשרה ליורם שהרי בשנת חמש ליורם מלך ושמונה שנים מלך ומהו שאמר כאן בשנת אחת עשרה אומר אני שמלך בחיי אביו שנה לפי שהיה נגוף בתחלואים רעים כמו שנאמר בדברי הימים (ב כא יח) ואחרי כל זאת נגפו ה' לחלי לאין מרפא ויהי לימים מימים יצאו מעיו עם חליו וגו' וימליכו יושבי ירושלים את אחזיהו כאן הוא אומר בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ובדברי הימים (ב כב ב) בן ארבעים ושתים שנה היה במלכו וכל ימי יהורם אביו ארבעים שנה היו ולא יותר שנאמר בו שלושים ושתים שנה במלכו ושמונה שנה מלך והיאך אפשר לבן להיות גדול מאביו שתי שנים אלא עשרים שנה לפני שנולד שהם שתי שנים קודם שנולד אביו נגזרה גזרה זו מיום שנשא אסא את בת עמרי ליהושפט בנו נגזרה גזירה על בית דוד שתכלה עם בית אחאב וכן הוא אומר (שם פסוק ז) ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבא אל יורם וגו' כך שנויה בסדר עולם ובתוספתא דסוטה (יב ג) אך בכל המקרא לא מצינו שנשא יהושפט את בת עמרי אך מצאתי בדברי הימים (ב יח א) ויתחתן לאחאב ושמא זו היא אחותו שנשא ובשנת שלושים ואחת לאסא נשאה שנאמר (מלכים א טז כג) בשנת שלושים ואחת לאסא מלך עמרי ושנינו בסדר עולם שמלך מלכות שלימה שהרי שש שנים קודם לכן מלך על חצי העם וכשנשא אסא את בתו ליהושפט נתעלה עמרי והרגו את תבני צא וחשוב משנת שלושים ואחת לאסא עד מות אחזיהו ותמצאם ארבעים ושתים
"ובשנת אחת עשרה" - רצה לומר אחר שעבר שנת י"א כי בי"ב מלך וכמו שנאמר למעלה (ח כה) בשנת שתים עשרה וגו' כי יהורם אביו מלך בה' ליורם בן אחאב וימי מלכותו ח' שנים מקוטעות וכלו אם כן בי"ב ליורם בן אחאב ואז מלך אחזיה
