מ"ג במדבר יז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · יז · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אִתְפָּרַשׁוּ מִגּוֹ כְּנִשְׁתָּא הָדָא וַאֲשֵׁיצֵי יָתְהוֹן כְּשָׁעָה וּנְפַלוּ עַל אַפֵּיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אִתְפְּרָשׁוּ מִגוֹ כְּנִשְׁתָּא הֲדָא וְאֵישֵׁיצֵי יַתְהוֹן כְּשָׁעָה זְעֵירָא וְאִתְרְכִינוּ בִּצְלוֹ עַל אַפֵּיהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
אִתְפְּרָשׁוּ מִן בֵּינֵי עַם כְּנִשְׁתָּא הָדָא וְאֵשֵׁיצֵי יַתְהוֹן כְּקָלִיל זְעֵיר וְאִתְרָכִינוּ בִּצְלוֹ עַל אַפֵּיהוֹן:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הרמו: כמו המולו לה', אבל בשביל הרי"ש נהפך החירק לאי, כמו ברך ברך משקל דגש, ולמעלה אומר הבדלו וכאן אומר הרמו שמשמע להבדל יותר לפי שכבר יצא הקצף:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרמו מתוך העדה הזאת" - לא הבינותי טעם הכתוב הזה וחברו למעלה (לעיל טז כא) הבדלו מתוך העדה הזאת כי יש באלהים להמית בדבר רבים סביב צדיק אחד והוא לבדו נשאר כאשר היה בבכורי מצרים וכן היה בכל המגפות שלשה ישנים בטלית אחת השנים מתים והאמצעי נמלט ונראה שהיה הקצף יוצא להמית גם כל העדה כמיתת החטאים האלה שנמשכו אחריהם בפתיחת פי הארץ או באש היוצאת והם מכות כוללות ראויות להמית כל העומדים שם ביחד זולתי אם יעשה נס שינוי בנמלטים או שאמר הקב"ה כן לכבוד הצדיקים שכל זמן שהם בתוכם לא ישלח ידו בהם והכוונה באלה וכיוצא בהם להודיע שהם צריכים בקשת רחמים וכפרה ומשה הוא המזרז לעשות כן מיד

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הרמו מתוך וגו'. פירוש לא על משה ואהרן הוא מדבר אלא על אותם שלא היו בכלל המלינים, והעד הנאמן אומרו וידבר וגו' לאמר ופירוש לאחרים, ודקדק הכתוב לומר הזאת להראות באצבע במלינים לשלול זולתם שאינן בכלל הכליון, ובזה נתיישב למה הוצרך לומר הרמו והרי יכול ה' להמית רשע לפני צדיק כמעשה הריגת בכורי מצרים, ולפי דברינו שעל שאר העם שלא היו בכלל המלינים הוא אומר לפי שהיו בכלל גזירת המרגלים יש צורך בדבר להתרחק לבל תפגע בהם מדת הדין, ומאמר כרגע פירשתי למעלה (ט"ז כ"א):

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויפלו על פניהם. ולא התפללו כמו למעלה שלא היתה תפלה שגורה בפיהם וע"כ אמר כי יצא הקצף כדאמר ר"ח בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים אם אין תפלתי שגורה כפי אני יודע שהוא מטורף:

<< · מ"ג במדבר · יז · י · >>