מ"ג במדבר יז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר יז · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן סַב יָת מַחְתִּיתָא וְהַב עֲלַהּ אִישָׁתָא מֵעִלָּוֵי מַדְבְּחָא וְשַׁו קְטוֹרֶת בּוּסְמִין וְאוֹבֵיל בִּפְרִיעַ לִכְנִשְׁתָּא וְכַפַּר עֲלֵיהוֹן אֲרֵי נְפַק רוּגְזָא מִן קֳדָם יְיָ שָׁרִי מוֹתָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרן סַב יַת מַחְתְּיָא וְהַב עֲלָהּ אֵישָׁתָא מֵעִילַוֵי מַדְבְּחָא וְשַׁוִי קְטוֹרֶת בּוּסְמִין עַל אֵישָׁתָא וְאוֹבִיל בִּפְרִיעַ לְוַת כְּנִישְׁתָּא וְכַפֵּר אַמְטוּלְהוֹן אֲרוּם נְפַק מְחַבְּלָא דְאִתְכָּלוּ בְּחוֹרֵב דִשְׁמֵיהּ קֶצֶף מִן קָדָם יְיָ בִּהוּרְמָנָא שָׁרֵי לְקַטְלָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכפר עליהם" - רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה (רוצה לומר: כשניתן רשות למשחית, אז אין מבחין בין טוב לרע, ועל מה שמוסיף מדיליה יש תיקון בקטרת. אבל מה שגוזר הקב"ה בהדיא אין חכמה ואין תבונה. ובזה מתורץ מה שאמר אחר-כך, שלא הניח המלאך את אהרן לעצור בקטרת, והלא הוא מסר לו רז זה?! אלא שהיה גזרת הקב"ה, כמו שאמר 'אני שלוחו של מקום'. ודו"ק) כדאיתא במס' שבת (שבת פט א).

<< · מ"ג במדבר · יז · יא · >>