"ולא יהיה כקרח" - כדי שלא יהיה כקרח
"כאשר דבר ה' ביד משה לו" - כמו עליו על אהרן דבר אל משה שיהיו הוא ובניו כהנים לפיכך לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן וגו' וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פתרונם כמו על ומדרשו על קרח ומהו ביד משה ולא כתב אל משה רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנא' (שמות ד) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג וע"כ לקה עוזיה בצרעת
"וכפר עליהם" - רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה (רוצה לומר: כשניתן רשות למשחית, אז אין מבחין בין טוב לרע, ועל מה שמוסיף מדיליה יש תיקון בקטרת. אבל מה שגוזר הקב"ה בהדיא אין חכמה ואין תבונה. ובזה מתורץ מה שאמר אחר-כך, שלא הניח המלאך את אהרן לעצור בקטרת, והלא הוא מסר לו רז זה?! אלא שהיה גזרת הקב"ה, כמו שאמר 'אני שלוחו של מקום'. ודו"ק) כדאיתא במס' שבת (שבת פט א).
"ויעמוד בין המתים וגו'" - אחז את המלאך והעמידו על כרחו א"ל המלאך הנח לי לעשות שליחותי א"ל משה צוני לעכב על ידך א"ל אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה א"ל אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד בא עמי ושאל וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה (מכילתא) ד"א למה בקטרת לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא על ידו מתו נדב ואביהוא על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש אמר הקב"ה תראו שעוצר מגפה הוא והחטא הוא הממית
"ויגמל שקדים" - כשהוכר הפרי הוכר שהן שקדים לשון (בראשית כא) ויגדל הילד ויגמל ולשון זה מצוי בפרי האילן כמו (ישעיהו יח) ובוסר גומל יהיה נצה ולמה שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות אף המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבא כמו שמצינו בעוזיה (ד"ה ב כו) והצרעת זרחה במצחו ותרגומו וכפית שגדין כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה
"ותכל תלונתם" - כמו ותכלה תלונתם לשון זה שם מפעל יחיד ל' נקבה כמו תלונתם מרמורי"ש בלע"ז ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם תלונתם תלונה אחת תלונותם שם דבר בל' יחיד ואפילו הם תלונות הרבה
"למשמרת לאות" - לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה
