רש"י על במדבר יח
<< · רש"י על במדבר · יח · >>
פסוק א
"אתה ובניך ובית אביך" - הם בני קהת אבי עמרם
"תשאו את עון המקדש" - עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע
"ואתה ובניך" - הכהנים
"תשאו את עון כהונתכם" - שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכםפסוק ב
"וילוו" - ויתחברו אליכם להזהיר גם את הזרים מלהתקרב אליהם
"וישרתוך" - בשמירת השערים ולמנות מהם גזברין ואמרכלין (ספרי)פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
"משמרת תרומתי" - שאתה צריך לשמרן בטהרה
"למשחה" - לגדולה (ספרי)פסוק ט
"כל קרבנם" - כגון זבחי שלמי צבור
"מנחתם חטאתם ואשמם" - כמשמעו
"אשר ישיבו לי" - זה גזל הגרפסוק י
פסוק יא
"לכל תנופת" - שהרי אלו טעונין תנופה
"כל טהור" - (ספרי) ולא טמאים ד"א כל טהור לרבות אשתופסוק יב
פסוק יח
פסוק יט
"ברית מלח עולם" - כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים
"ברית מלח" - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולםפסוק כ
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כז
"וכמלאה מן היקב" - כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים
"מלאה" - לשון בישול תבואה שנתמלאת
"יקב" - הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא וכן (זכריה יד) יקבי המלך הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולםפסוק כח
פסוק כט
פסוק ל
"ונחשב" - המותר ללוים חולין גמורין
"כתבואת גרן" - לישראל שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנא' כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה יכול יהא כולו אסור ת"ל ונחשב ללוים כתבואת גרן מה של ישראל חולין אף של לוי חוליןפסוק לא
פסוק לב
"ולא תמותו" - (בכורות נו) הא אם תחללו תמותו חסלת פרשת קרח
<< · רש"י על במדבר · יח · >>