רש"י על במדבר יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זאת חקת התורה" - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה

"ויקחו אליך" - (במדבר רבה) לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר

"אדמה תמימה" - שתהא תמימה באדמימות שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה

רש"י להלן בפסוק כ"ב בשם ר' משה הדרשן

"ויקחו אליך" - משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם

"פרה אדמה" - משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על העגל

"אדמה" - על שם (ישעיהו א, יח) אם יאדימו כתולע שהחטא קרוי אדום

"תמימה" - על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין תבא זו ותכפר עליה' ויחזרו לתמותם

"לא עלה עליה עול" - כשם שפרקו מעליהם עול שמים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלעזר" - (ספרי) מצותה בסגן

"אל מחוץ למחנה" - (יומא סח ספרי) חוץ לשלש מחנות

"ושחט אותה לפניו" - (יומא מב) זר שוחט ואלעזר רואה

רש"י להלן בפסוק כ"ב בשם ר' משה הדרשן
"אל אלעזר הכהן" - כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו שאין קטיגור נעשה סניגור

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל נוכח פני אהל מועד" - עומד במזרחו של ירושלים ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאה הדם (יומא כח)

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===== רש"י להלן בפסוק כ"ב בשם ר' משה הדרשן ===== "ושרף את הפרה" - כשם שנשרף העגל

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===== רש"י להלן בפסוק כ"ב בשם ר' משה הדרשן ===== "עץ ארז ואזוב ושני תולעת" - ג' מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבו' שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל המחנה" - למחנה שכינה שאין טמא משולח חוץ לשתי מחנות אלא זב ובעל קרי ומצורע "וטמא הכהן עד הערב" - סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבוא אל המחנה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והניח מחוץ למחנה" - (פרה פ"ג) לשלשה חלקים מתחלקת א' נתן בהר המשחה וא' מתחלק לכל המשמרות ואחד נתן בחיל זה של משמרות היה חוץ לעזרה ליטול ממנו בני העיירות וכל הצריכין להטהר וזה שבהר המשחה כהני' גדולי' לפרות אחרות מקדשין הימנה וזה שבחיל נתון למשמרת מגזירת הכתוב שנאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת

"למי נדה" - למי הזייה כמו (איכה ג) וידו אבן בי (זכריה ב) לידות את קרנות הגוים לשון זריקה

"חטאת הוא" - לשון חטוי כפשוטו ולפי הלכותיו קראה הכתוב חטאת לומר שהיא כקדשים להאסר בהנאה

רש"י להלן בפסוק כ"ב בשם ר' משה הדרשן
"למשמרת" - כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענו' שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל שנאמר (שמות לב) וביום פקדי ופקדתי וגו' וכשם שהעגל מטמא כל העוסקין בו כך פרה מטמא' כל העוסקין בה וכשם שנטהרו באפרו שנא' (שם) ויזר על פני המים וגו' כך ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת וגו'

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא יתחטא בו" - באפר הפרה (ס"א הזה)

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"במת בנפש" - ואי זה מת של נפש האדם להוציא נפש בהמה שאין טומאתה צריכה הזאה (ולא טומאת שבעה) ד"א בנפש זו רביעית דם (חולין עב)

"את משכן ה' טמא" - אם נכנס לעזרה אפי' בטבילה בלא הזאת שלישי ושביעי

"עוד טמאתו בו" - אע"פ שטבל

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל הבא אל האהל" - בעוד שהמת בתוכו

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכל כלי פתוח" - (שם כח) בכלי חרס הכתוב מדבר שאין מקבל טומאה מגבו אלא מתוכו לפיכך אם אין מגופת צמידתו פתולה עליו יפה בחבור טמא הוא הא אם יש צמיד פתיל עליו טהור "פתיל" - לשון מחובר בלשון עברי וכן (בראשית ל) נפתולי אלהים נפתלתי נתחברתי עם אחותי

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על פני השדה" - (חולין עב) רבותינו דרשו לרבות גולל ודופק ופשוטו על פני השדה שאין שם אהל מטמא המת שם בנגיעה

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחטאו ביום השביעי" - (ספרי) הוא גמר טהרתו

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואיש אשר יטמא וגו'" - אם נאמר מקדש למה נאמר משכן וכו' כדאי' (בשבועות דף טז)

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומזה מי הנדה" - (נדה ט יומא יד) רבותינו אמרו שהמזה טהור וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו משא"כ בנוגע וזה שהוציאו בלשון מזה לומר לך שאינן מטמאין עד שיהא בהן שיעור הזאה "והנגע וגו' יטמא" - ואין טעון כבוס בגדים

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכל אשר יגע בו" - הטמא הזה שנטמא במת יטמא

"והנפש הנגעת" - בו בטמא מת

"תטמא עד הערב" - מכאן למדנו שהמת אבי אבות הטומאה והנוגע בו אב הטומאה ומטמא אדם זהו פירושה לפי משמעה והלכותיה ומ"א העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן וזהו

ב. "ויקחו אליך" - משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם

"פרה אדמה" - משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על העגל

"אדמה" - על שם (ישעיה א) אם יאדימו כתולע שהחטא קרוי אדום

"תמימה" - על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם

"לא עלה עליה עול" - כשם שפרקו מעליהם עול שמים

ג. "אל אלעזר הכהן" - כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו שאין קטיגור נעשה סניגור

ה. "ושרף את הפרה" - כשם שנשרף העגל

ו. "עץ ארז ואזוב ושני תולעת" - ג' מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבוה שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו

ט. "למשמרת" - כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל שנאמר (שמות לב) וביום פקדי ופקדתי וגו'. וכשם שהעגל מטמא כל העוסקין בו כך פרה מטמאה כל העוסקין בה וכשם שנטהרו באפרו שנאמר (שם) ויזר על פני המים וגו' כך ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וגו'