קטגוריה:במדבר כג כד

<< | ספר במדבר • פרק כ"ג • פסוק כ"ד | >>

מהדורת הכתיב:

הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה.

המהדורה המנוקדת:

הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.

המהדורה המוטעמת:

הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

הֶן הֶן - מילית, קריאה

צורת יסוד: 2005
מורפ': HTj־עָם֙ עָם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsa כְּלָבִ֣יא כְּ - מילת יחס
לָבִ֣יא - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: k/3833 c
מורפ': HR/Ncbsa יָק֔וּם יָק֔וּם - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVqi3ms וְכַאֲרִ֖י וְ - ו' החיבור
כַ - מילת יחס
אֲרִ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/k/738 a
מורפ': HC/R/Ncmsa יִתְנַשָּׂ֑א יִתְנַשָּׂ֑א - פועל, התפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5375
מורפ': HVti3ms לֹ֤א לֹ֤א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יִשְׁכַּב֙ יִשְׁכַּב֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7901
מורפ': HVqi3ms עַד עַד - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־יֹ֣אכַל יֹ֣אכַל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3ms טֶ֔רֶף טֶ֔רֶף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2964
מורפ': HNcmsa וְדַם וְ - ו' החיבור
דַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/1818
מורפ': HC/Ncmsc־חֲלָלִ֖ים חֲלָלִ֖ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 2491 a
מורפ': HAampa יִשְׁתֶּֽה יִשְׁתֶּֽה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8354
מורפ': HVqi3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

הֶן־עָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

כְּלָבִ֣יא מונח (משרת, דרגא 5) יָק֔וּם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְכַאֲרִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

יִתְנַשָּׂ֑א אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) יִשְׁכַּב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַד־יֹ֣אכַל מונח (משרת, דרגא 5) טֶ֔רֶף זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְדַם־חֲלָלִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

יִשְׁתֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא. לֹא יִשְׁכַּב ילך לישון עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים המתים (שהרג) יִשְׁתֶּה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	הָא עַמָּא כְּלֵיתָא שְׁרֵי וּכְאַרְיָא יִתְנַטַּל לָא יִשְׁרֵי בְּאַרְעֵיהּ עַד דְּיִקְטוֹל קְטוֹל וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירַת׃
ירושלמי (יונתן):	יְחִידָאָה הוּא עַמָא הָדֵין נְיַיח וְשָׁרֵי כְּאַרְיָא בִּגְבוּרְתָּא וּכְלֵיתָא מִתְנַטְלִין לָא דַמְכִין הִינוּן עַד דִיקַטְלוּן קְטוֹל רַב בְּבַעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּבִיזַת קְטוֹלַיָא יִרְתוּן:
ירושלמי (קטעים):	הָא עַמָא הָאִלֵין כְּאַרְיָא שַׁרְיָין וּכְאַרְיוּתָא מִתְגַבְּרִין הֵיךְ מַה דְלֵית אַרְיָא לָא נְיַח וְלָא שְׁדִיךְ עַד זְמַן דְהוּא אָכִיל וּפָשִׁיט בְּשַר וְשָׁתֵי אִידָם כְּדֵין אִינוּן עַמָא הָאִילֵין לָא נַיְיחִין וְלָא שְׁדִיכִין עַד זְמַן דְיִקְטְלוּן בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְיִשְׁפְּכוּן אִידָם קְטִילֵי בַּעֲלֵי שַנְאֵיהוֹן כְּמַיָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הן עם כלביא יקום וגו'" - כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין

"לא ישכב" - בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו כיצד קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום בא מחנה וגייס להזיקם הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים ד"א הן עם כלביא יקום וגו' כתרגומו

"ודם חללים ישתה" - נתנבא שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא עמהם שנאמר ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב על חלליהם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כד] כשהן עומדין ממטתן שחרית וכו'. דאין לפרש כמשמעו, שהם גבורים כל כך כארי וכלביא, דאם כן למה צריך לומר "כלביא יקום וכארי יתנשא", והוי ליה לומר 'הן עם כלביא וכארי', אלא הוא נאמר על המצות, ומפני שהמצות הם גבורה, לפי שמי שעושה מצוה פועל פעולה אלקית נפלאה, לכך היה אומר שכל מעשה האומה הזאת אינם מעשים פחותים ושפלים, אלא הם מעשים נוראים וגדולים, והם המצות, אשר הם מעשה אלקים. וכן אמרו חכמים ז"ל (יומא דף עא.) תלמידי חכמים שיושבים ודומים כנשים, ועושים גבורה כאנשים, כי התורה היא אלקית, וכאשר לומד ומתגבר בתורה, היא הגבורה עם הדברים האלקיים. וכן עשיית המצות היא כענין זה לגמרי, נקראים גבורה. וקרובים מאוד דברי רז"ל (תנחומא כאן יד) לפשוטו של מקרא, למי שמבין דבריהם האמתיים:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְגוֹמֵר – כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִים כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטוֹף אֶת הַמִּצְווֹת: לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין (תנחומא שם).
לֹא יִשְׁכַּב – בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ. כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם. בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתֵיהֶם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם). דָּבָר אַחֵר: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְגוֹמֵר, כְּתַרְגּוּמוֹ ["הָא עַמָּא כְּלֵיתָא שְׁרֵי וּכְאַרְיָא יִתְנַטַּל לָא יִשְׁרֵי בְּאַרְעֵיהּ עַד דְּיִקְטוֹל קְטוֹל וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירַת": הֵן עָם כְּלָבִיא שׁוֹכֵן וְכָאֲרִי יִתְנַשָּׂא. לֹא יִשְׁכּוֹן בְּאַרְצוֹ עַד שֶׁיַּהֲרֹג הֶרֶג וְנִכְסֵי הַגּוֹיִם יִירַשׁ].
וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה – נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֹשֶׁה מֵת עַד שֶׁיַּפִּיל מַלְכֵי מִדְיָן חֲלָלִים וְיֵהָרֵג הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (יהושע יג,כב; תנחומא שם).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"כלביא יקום" - שהוא הגור ואחרי כן יתנשא כאריה ולא ישכון בארצו עד יאכל טרף וישתה דם מלכי כנען כדברי אונקלוס והנה הוסיף עתה בנבואה הזאת השנית להגיד לבלק כבשם הארץ והרגם מלכים אדירים והנה בלק יודע כי ישראל לא ינחלו את ארצו ולפיכך אע"פ שהגיד להם עתה שסופם לנצח מלכי כנען ירצה עוד שיקללם בנצוחו עד שיוכל הוא להתגבר עליהם אולי יוכל להלחם בו ולהכות מהם על כן אמר עוד (פסוק כז) ואקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבותו לי משם לא שיחזיר אחור ברכתו שכבר הודיעו (פסוק יט) לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם אבל חשב הנה הם עתידים לכבוש ארץ כנען שהיא נחלתם ולהרוג מלכיהם אבל אפשר שאתגבר אני עליהם ואכה בו כאשר עשו העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא שהכום עד החרמה (לעיל יד מה) וזאת כוונתו מפחדו מהם כאשר הזכיר לזקני מדין (לעיל כב ד) או היה ענינו שיוכל להשיב אליו כל מה שתפסו מיד סיחון מאשר למואב כמו שמפורש בדברי יפתח וכבר הזכרתיו

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

הן עם כלביא יקום. רמז שינצח מלכי כנען, ויותר נכון שיהיה רמז אל מלחמת מדין שלא נשמע מלחמה כמוה שלא נפקד איש מישראל, ומתו חמשה מלכים ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר שנים ושלשים אלף. ודם חללים ישתה, המלקוח וכל חילם. ובמדרש הן עם כלביא יקום, כשהם עומדים ממטתם הם מתגברים כארי וחוטפים המצות ציצית ותפילין ולקרא ק"ש, ובלילה לא ישכב עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו, כיצד, קורא ק"ש ואומר בידך אפקיד רוחי, והקב"ה נלחם בעדו. ועוד דרשו לא ישכב עד יאכל טרף התנבא על משה שלא ימות עד שינקם מהם שנאמר (במדבר לא) נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"כלביא יקום" להלחם עם מי שלא נלחם בם כלל: " עד יאכל טרף" יאכלו ויבערו אותם האומות שהם טרף מעכשיו לשיניהם כאמרו כי לחמנו הם:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הן עם", ר"ל שהאל יפעל שהעם הזה יקום כלביא הטורף טרף אדם אכל, כן יקום במלחמת ז' עממין להשמיד גוים ולהכריתם והלביא היא הנקבה של הארי כשיש לה גורים

שהיא תמהר לקום בכעסה והארי הוא גבור יותר והוא יתנשא, לא ישכב, ר"ל לא ינוח, עד יאכל טרף וישמיד ז' עממין, ור"ל וכ"ש שעתה אי אפשר שתחול בם שום קללה אחר

שהאל עוסק לפעול להם כל הנוראות האלה:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

הן עם וגו'. אומרו הן, על דרך אומרם ז"ל (שבת דף קיט:) מלאך רע עונה אמן בעל כורחו, שבלעם עצמו אמר הן כן יהיה עם זה כלביא יקום וכארי וגו', ואומרו כלביא פירוש קימתו ראשונה אינו כשאר העולם שבתחילה להיותו חסר התלמדות המלחמה לא יעשה גבורות אלא כלביא יקום ויעשה נפלאות, כמו שכן היה שהגם שמעודו הוא שבוי בבית הבור מעונה בסבל אנוש אף על פי כן כצאתו את העיר הפליא עשות בסיחון ועוג, אמר עוד וכארי יתנשא פירוש על דרך אומרם ז"ל (שם עז ב) ג' כל זמן שמזקינין מוסיפין כח ארי וכו', והוא אומרו יתנשא שהוא מתנשא ורם בכחו שהגם שיעברו עליו כמה מלחמות לא מפני זה יהיו נחלשים אלא הולכים ומתגברים:

עוד ירצה שמלבד כח אשר עשה ה' בהם עוד יהיה בעיני כל האומות במדרגה גדולה לפחד מהם כאומרו (יהושע, ב) וגם נמוגו וגו', והוא אומרו כלביא יקום זה בערך גבורתו, ובערך מה שיהיה נחשב בעיני העולם וכארי יתנשא פירוש יותר ממה שהוא יהיו מנושאים בעיני העולם:

לא ישכב עד וגו'. פי' שאין הלילה מפלט לנוס מפניו כי לילה לפניו כיום יאיר, וצא ולמד מיהושע (שם י') שאמר לשמש שתעמוד ולא אץ לבא וכדומה, והוא אומרו לא ישכב עד יאכל טרף הא למדת שבזמן שכיבה מתעסק הוא באכילת טרף, ואומרו ודם חללים ישתה, לפי שבטבע אנושי כשירבה להפיל חללים תיקר בעיניו נפש הנשארים, לזה אמר אוי להם לאומות כי עם אלה הדם בעיניו כמשקה אשר ישתה ואינו נחשב בעיניהם הדם בגדר הריגה אלא בגדר שתיה, ודקדק לומר ישתה, לפי מה שהקדמנו כי על ידי הריגת עכו"ם נדבקים חלקי הקדושה בעם ה' בסוד כי לחמנו הם (י"ד ט') כמו כן אמר כאן ישתה והבן ורז"ל (חולין דף לה:) למדו מכאן לדם שחשוב משקה: