רש"י על במדבר כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על במדבר · כב · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי" - אמר אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם אנו על אחת כמה וכמה לפיכך ויגר מואב

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגר" - לשון מורא כמו (איוב יט) גורו לכם

"ויקץ מואב" - קצו בחייהם (כמו קצתי בחיי והוא מקרא קצר)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל זקני מדין" - והלא מעולם היו שונאים זה את זה שנאמר (בראשית לו) המכה את מדין בשדה מואב שבאו מדין על מואב למלחמה אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל נשאל מהם מה מדתו אמרו לו אין כחו אלא בפיו אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו

"כלחוך השור" - (במדבר רבה) כל מה שהשור מלחך אין בו סימן ברכה

"בעת ההוא" - לא היה ראוי למלכות מנסיכי מדין היה וכיון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתורה" - כשולחני הזה שהכל מריצין לו מעות כך כל המלכים מריצין לו אגרותיהם ולפי פשוטו של מקרא כך שם המקום (שם)

"ארץ בני עמו" - (שם) של בלק משם היה וזה היה מתנבא ואומר לו עתיד אתה למלוך וא"ת מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות

"לקרא לו" - (שם) הקריאה שלו היתה ולהנאתו שהיה פוסק לו ממון הרבה

"עם יצא ממצרים" - ואם תאמר מה מזיקך

"הנה כסה את עין הארץ" - סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום

"והוא יושב ממלי" - חסר כתיב קרובים הם להכריתני כמו (תהלים קיח) כי אמילם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכה בו" - אני ועמי נכה בהם ד"א לשון משנה הוא (במד"ר) מנכה לו מן הדמים לחסר מהם מעט

"כי ידעתי וגו'" - ע"י מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקסמים בידם" - (שם) כל מיני קסמים שלא יאמר אין כלי תשמישי עמי ד"א (שם) קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר להם לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה הניחוהו והלכו להם שנאמר וישבו שרי מואב עם בלעם אבל זקני מדין הלכו להם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לינו פה הלילה" - אין רוח הקודש שורה עליו אלא בלילה וכן לכל נביאי אומות העולם ע"א וכן לבן בחלום הלילה שנאמר (בראשית לא) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה כאדם ההולך אצל פלגשו בהחבא

"כאשר ידבר ה' אלי" - אם ימליכני ללכת עם בני אדם כמותכם אלך עמכם שמא אין כבודו לתתי להלוך אלא עם שרים גדולים מכם

"וישבו" - לשון עכבה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי האנשים האלה עמך" - להטעותו בא (ר"ל ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כוונת הש"י שאמר מי האנשים היתה לטובה ליכנס עמו בדברים כמ"ש רש"י בפ' בראשית בתיבה איכה אך בא לבלעם לטעות כי הוא טעה) אמר פעמים שאין הכל גלוי לפניו אין דעתו שוה עליו אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלק בן צפור וגו'" - אף על פי שאיני חשוב בעיניך חשוב אני בעיני המלכים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קבה לי" - (במדבר רבה) זו קשה מארה לי שהוא נוקב ומפרש

"וגרשתיו" - (שם) מן העולם ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ איני מבקש אלא להסיעם מעלי ובלעם היה שונאם יותר מבלק

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תלך עמהם" - (שם) אמר לו א"כ אקללם במקומי אמר לו לא תאור את העם אמר לו א"כ אברכם אמר לו אינם צריכין לברכתך כי ברוך הוא משל אומרים לצרעה (ס"א לדבורה) לא מדובשיך ולא מעוקציך

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להלך עמכם" - אלא עם שרים גדולים מכם למדנו שרוחו גבוהה ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום אלא בל' גסות לפיכך ויוסף עוד בלק

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כבד אכבדך מאד" - (במדבר רבה) יותר ממה שהיית נוטל לשעבר (ר"ל במלחמת סיחון) אני נותן לך

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלא ביתו כסף וזהב" - למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים אמר ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו שהרי צריך לשכור חיילות רבות ספק נוצח ספק אינו נוצח ואני ודאי נוצח

"לא אוכל לעבור" - על כרחו גלה שהוא ברשות אחרים ונתנבא כאן שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו האבות מפי השכינה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם אתם" - פיו הכשילו גם אתם סופכם לילך בפחי נפש כראשונים

"מה יסף" - לא ישנה דבריו מברכה לקללה הלואי שלא יוסיף לברך כאן נתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לקרא לך" - אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר קום לך אתם

"ואך" - על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ואעפ"כ וילך בלעם אמר שמא אפתנו ויתרצה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחבש את אתנו" - מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו

"עם שרי מואב" - (במדבר רבה) לבו כלבם שוה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי הולך הוא" - ראה שהדבר רע בעיני המקום ונתאוה לילך

"לשטן לו" - (שם) מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד

"ושני נעריו עמו" - מכאן לאדם חשוב היוצא לדרך יוליך עמו שני אנשים לשמשו וחוזרים ומשמשים זה את זה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותרא האתון" - והוא לא ראה שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר מן האדם שמתוך שיש בו דעת תטרף דעתו כשיראה מזיקין

"וחרבו שלופה בידו" - אמר רשע זה הניח כלי אומנותו שכלי זיינן של אומות העולם בחרב והוא בא עליהם בפיו שהוא אומנות שלהם אף אני אתפוש את שלו ואבוא עליו באומנותו וכן היה סופו (במדבר לא) ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במשעול" - כתרגומו בשביל וכן (מ"א כ) אם ישפוק עפר שומרון לשעלים עפר הנדבק בכפות הרגלים בהלוכן וכן (ישעיהו מ) מי מדד בשעלו מים ברגליו ובהלוכו

"גדר מזה וגדר מזה" - סתם גדר של אבנים הוא

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותלחץ" - היא עצמה

"ותלחץ" - את אחרים את רגל בלעם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסף מלאך ה' עבור" - לעבור עוד לפניו להלן להיות לפניו במקום אחר כמו (בראשית לב) והוא עבר לפניהם ומדרש אגדה יש בתנחומא מה ראה לעמוד בשלשה מקומות סימני אבות הראהו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זה שלש רגלים" - רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התעללת" - כתרגומו ל' גנאי ובזיון

"לו יש חרב בידי" - גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים זה הולך להרוג אומה שלמה בפיו ולאתון זו צריך לכלי זיין

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ההסכן הסכנתי" - כתרגומו וכן (איוב כב) הלאל יסכן גבר ור"ד מקרא זה (ע"ז ד) בגמ' אמרו ליה מאי טעמא לא רכבת אסוסיא אמר להון ברטיבא שדאי ליה וכו' כדאיתא במס' ע"ז

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירט הדרך לנגדי" - (שבת קד) רבותינו חכמי המשנה דרשוהו נוטריקון יראה ראתה נטתה בשביל שהדרך לנגדי כלומר לקנאתי ולהקניטני ולפי משמעו כי חרד הדרך לנגדי לשון רטט כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר הדרך שהוא לכעסי ולהמרותי ומקרא קצר הוא כמו (ש"ב יג) ותכל דוד לישנא אחרינא ירט ל' רצון וכן (איוב טז) ועל ידי רשעים ירטני מפייס ומנחם אותי על ידי רשעים שאינן אלא מקניטים

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי נטתה" - כמו לולא פעמים שאולי משמש בל' לולא

"גם אתכה הרגתי" - הרי זה מקרא מסורס והוא כמו גם הרגתי אותך כלומר לא העכבה בלבד קראתיך על ידי כי גם ההריגה

"ואותה החייתי" - (במ"ר) ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה כמו שכתוב ויאמר לא הרגתיה שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב שחס המקום על כבוד הבריות וכן (ויקרא כ) ואת הבהמה תהרוגו וכן (שם) והרגת את האשה ואת הבהמה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא ידעתי" - גם זה גנותו ועל כרחו הודה שהוא היה משתבח שיודע דעת עליון ופיו העיד לא ידעתי

"אם רע בעיניך אשובה לי" - להתריס נגד המקום היא תשובה זו

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לך עם האנשים" - (במ"ר) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו

"ואפס" - על כרחך את הדבר אשר אדבר וגו' לך עם האנשים כי חלקך עמהם וסופך להאבד מן העולם

"עם שרי בלק" - שמח לקללם כמותם

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמע בלק" - שלח שלוחים לבשרו

"אל עיר מואב" - (במד"ר) אל מטרפולין שלו עיר החשובה שלו לומר ראה מה אלו מבקשים לעקור

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האמנם לא אוכל כבדך" - נתנבא שסופו לצאת מעמו בקלון

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרית חצות" - עיר מלאה שווקים אנשים ונשים וטף בחוצותיה לומר ראה ורחם שלא יעקרו אלו

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בקר וצאן" - (שם) דבר מועט בקר אחד וצאן אחד בלבד

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במות בעל" - כתרגומו לרמת דחלתיה שם ע"א