קטגוריה:במדבר טו יג
נוסח המקרא
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
כׇּל־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה׃
כָּל־הָ/אֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְ/הַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽ/יהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | כָּל יַצִּיבָא יַעֲבֵיד כְּדֵין יָת אִלֵּין לְקָרָבָא קוּרְבַּן דְּמִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | כָּל יַצִיבַיָא בְּיִשְרָאֵל וְלָא בְבַר עַמְמִין יַעֲבֵיד הֵיכְדֵין יַת אִלֵין נְסוּכְיָיא לְקָרָבָא קוּרְבָּנָא דְמִתְקַבֵּיל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
טו. כל האזרח יעשה ככה למה נאמר, לפי שהוא אומר ומעוך וכתות ובתוק וכרות [וגו'] אלה אי אתה מקבל, אבל אתה מקבל מהן (תמידים) [עולות] אחר שלמדנו והנכרי מביא עולה זכיתי לדין כבתחלה. ישראל מביא עולה והנכרי מביא עולה. אי מה ישראל מביא נסכים אף הנכרי מביא נסכים. ת”ל כל האזרח יעשה ככה את אלה, ישראל מביא נסכים ואין נכרי מביא נסכים. מכאן אמרו נכרי ששילח עולותיו ממדינת הים לא שלח עמה נסכים יקרבו משל צבור.
מלבי"ם - התורה והמצוה
יד. כל האזרח יעשה ככה , הגהתי דברי הספרי על פי הגהת הגר”א ומ"ש האזרח מלמד שמתנדבים נסכים כ"ה במנחות (דף ק"ד). ופי' כל אזרח יוכל להתנדב כנסכים אלה להקטירם על האש. וזה כר' יאשיה בסי' הקודם. וכן במ"ש דמשמע לוג א' שאין לו שום באור, הגהתי כפי נוסחת הגר"א וז”א. והוא עפ”י דברי המשנה במנחות שם. ומ"ש להביא אחד עשר שבמעשר מחקו הגר"א. וכבר למד אחד עשר שבמעשר למעלה ( שלח ז) ממ”ש לכבש האחד. וי”ל דאתיא כר' יהודה שסבירא ליה בבכורות (דף ס”א) דאחד עשר שבמעשר משום תמורה היא. ולמד שלא יקריב בנסכים כמו העשירי רק כמו האחד עשר שהוא תמורת וכנ"ל ( שלח יג ).
טו. כל האזרח בא למעט עכו"ם שלא יביא נסכים בפ"ע אף למאן דאמר בספרא ( אמור קה) ובמנחות (דף עג). ובכ”מ שהנכרי אינו מביא רק עולה. ואם כן למה לי למעט שלא יביא נסכים בפני עצמם. י"ל כיון שעם העולה שמביא מביא גם נסכים לכ"ע. שכן משמע ממ"ש סתמא ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מבל אלה היינו בעל מום, אבל עולות תמימים תקריבו וממלא צריכים להקריב גם הנסכים, כמ"ש והקריב המקריב קרבן לה' מנחה סלת. הרי חל החיוב על המקריב. וא”כ גם העכו”ם מביא נסכים עם העולה, הוי אמינא שהוא הדין שיביא נסכים בפני עצמם לכן אמר שנסכים בפני עצמם לא יביא רק האזרח לא עכו”ם. מכאן אמרו נכרי ששלח עולותיו וכו' ואם לאו פי' שלא שלח נסכים קריבה משל צבור, והוא במנחות (דף טו ושקלים פ”ו).
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר טו יג"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.